My Thoughts

כנראה ששמתי לב מאוחר מידי אחרי שהכל כבר התפרק וצנחתי למטה. ואולי שמתי לב אבל לא הייתי חזקה מספיק כדי לעצור את זה. הרי חשבתי שאני בעלייה מתמשכת של השלמה שלוותה בכל כך הרבה נחת. אולי זה גרם לי להיות שאננה, נצמדתי למחשבה שאני חזקה מהכל ושאני יציבה. אבל איבדתי שליטה והתחלתי ליפול ולא הצלחתי לתפוס את עצמי. כבר הרגשתי כל כך טוב עם עצמי ופתאום שוב חזרתי למקום רע.

אני תוהה לעצמי מה יותר גרוע, להימצא במקום רע תמיד או לראות את הטוב אבל אז ליפול בחזרה אל הרע. כי פתאום אני יודעת מה אני מפספסת וכמה יפים ופשוטים הדברים, אבל אני מביטה אליהם מתוך בור עמוק שלקחתי חלק בחפירה שלו, או לפחות לא הצלחתי לעצור אותה. אני רוצה לבקש מעצמי סליחה ואני רוצה לחזור אחורה בזמן אני רוצה לתקן את מה שהרסתי אני רוצה לחזור לעצמי שאהבתי. 

אני אחזור, זה עוד יקרה. אני אטפס בחזרה למעלה.