נראה לי שעירי המתקדמת היא בין הערים היחידות שלא לוקחת שום חלק בפסטיבל הבחירות הגדול שמשתולל לו ברחבי הארץ. שלטים ענקיים, הבטחות מפוצצות, מצעים ריקים מתוכן. בהחלט הפסד גדול.
מעניין בכלל מי מתמודד.. אח בני ברק!
היום הסתובבתי ברמת גן ושמו שמים! מה ראו עיני?
חני נחמיאס! האישה והחדר! מתמודדת למועצת העיר. כאילו אני לא מבינה.. האישה לקחת חדר, העסיקה ילדים זבי חותם בדיבורי סרק, השתיקה את הצווחנים הקטנים, ובעיקר חייכה למצלמות ונתנה לאחרים לעשות את העבודה!
טוב, אני מניחה שיותר ניסיון מזה היא לא יכולה לקבל.
חני נחמיאס..חה
ועוד מילה על המתמודדים, הלחץ עליהם כנראה כל כך גדול עד שיצאו בחירי העיריה להסתובב ברחובות העיר לשכנע אנשים להצביע. בעוד אני וגהה שקענו בשיחה מרתקת על פרי הפתיה ה"מדהים בצבעו" הורוד פוקסיה (ומגעיל בטעמו!) פרץ לשחתנו אדם מבוגר ושאל אותנו לגבי פרי הפפאיה.. הממה לא ממש התכוונו לפרי זה אך זרמנו איתו, עד שחשף האיש הנחמד את זהותו כאחד המתמודדים על ראשות העיר, לא הייתה קץ לתדהמתנו (טוב היה קץ) אנחנו! בנות עיר פשוטות מדברות על פירות מוזרים עם בנאדם מכובד שכזה! אח איזה כיף שלא צריך להצביע.
טוב לא שזה כזה מעסיק אותי.
ועכשיו לעניין הבוער באמת! שביתה!!!
לא רוצה לא רוצה לא רוצה לא רוצה.
חשבתי שאחרי 6 שנות תיכון מלאות שעות מבוזבזות בגלל שביתות קוללות סימתי עם קללה זו.. אבל לאא. אוף! אני כבר מחכה כלכך הרבה זמן, בלי עבודה נורמלית או בית נורמלי..
זה ממש מדכא. אבל שאפו לסטודנטים על המאמץ.
הבאתי למחלקתי את התמונת קולאז' שעשיתי עם יעלי, הם ממש התלהבו ואני ממש שמחה :) כל אחד התחיל לחפש את עצמו בתמונות וצחקו ונהנו להביט.
יום כיפור.
כל שנה אני כותבת על יום כיפור, אכשהו השנה נכנסתי ליום המיוחד הזה במין ריחוק שכזה, שום שיחת יום כיפור באיזה הרצאה במרתף או באיזה אורייתא, בלי סליחות כל הלילה בכותל, ממש התנתקתי.
אבל נהנתי, התפילות המיוחדות וכמובן נעילה ששווה לעבור את כל היום הזה שוב רק בשבילה.
ושוב דף חלק, לבן, אני מקווה שהוא יתחיל רק בטוב.
היום שוב עבדתי בסופרים עם הטעימות, אחרי ריענון קל עם המבצע של קוקה קולה, חזרנו ל"מולר".
החל משבוע הבא עוברים לטעימות של מולר לייט 0% בטעמי לימונענע ותפוז אדום עם פירות יער ללא חומרים משמרים וללא ממתיקים מלאכותיים.
איזה פירסומת יפה :)
היה קשה, הסניף היה מפוצץ והיו המון אנשים זה היה מסוג הימים האלה שהבנתי למה משלמים לי כזה הרבה על העבודה, לא נחתי לרגע, והייתי שם רק 3 שעות! מטורף מה שהלך שם, יצאתי כולי פרועה וחתוכה מפתיחת המכסים. קשה קשה.
ובכן שבת שלום וסוכות שמח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
בוגי.