לא להאמין שהפסדתי גם את אפריל.
החודשים עוברים במהירות מסחררת. פה לימודים, פה ועד מחלקה, שם מועצת הסטודנטים ופה ושם יציאות ובלאגנים.
ולימודים? הם נדחקים בין לבין.
תמיד חשבתי שאין מצב שאני אגיע ליום בו אני ארצה לסגור את הבלוג, יום בו זה כבר לא יהיה חשוב לי יותר, שאזכר בך פעם בחודשים ואחשוב על מה לכתוב ואבין מהר מאוד שזה הפך לעול.
אבל אז אני נזכרת בכל השעות היפות שבליתי פה, כל הסיפורים שנמצאים פה שרק מחכים לאיזה פרץ נוסטלגיה מהסוג הזול של הפרצים בו רק אשב ואקרא דף אחר דף..
היום אני בת 21. השינוי שאני עוברת ועדין לא סיימתי לעבור הוא עצום.
זה אני אחר.
לגבי הלימודים פתאום הבנתי שהתחלתי מהר מידי ללמוד, הייתי צריכה לקחת את הזמן לטייל לי בעולם, אין לי מושג מה בדיוק ישב עלי להתחיל בלחץ המטורף הזה של החיים.
וכסף, הדאגה האין סופית לכסף, מאיפה תגמור את החודש, ממי עדין לא הלוות את השכר דירה האחרון.
וחיפוש אחר עבודה טובה יותר, תמיד צריך טובה יותר.
אז ויתרתי על החלום, חזרתי למציאות הכואבת, את התואר הזה אני כבר לא רוצה, נרשמתי לאחר ונחכה לראות אם אתקבל. אם לא, אז יאללה. הפסקת לימודים..
אה כן ונולדה לי אחיינית חדשה רביעית במספר ויפיפיה קטנה.כל הדברים הקטנים האלו שעושים את החיים מקום הגיוני יותר לגור בו.
חזרתי לחושך.
אני
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
בוגי.