אז אחרי העדרות די ארוכה אולי הגיע הזמן שאפציע.
בקצרים.
מצאתי שתי שותפות נחמדות.
לא מצאתי דירה.
מסתבר שב"ש מתימרת להיות מרכזניקית, דירה 4 חדרים באזור שאומנם סביב האוניברסיטה אבל נחשבים כישנים, ב2500-3000 לדירה. זה פשוט מטורף! במיוחד שמדובר בעליה של החודש האחרון בלבד..
נסעתי לטבריה לגיחה קלה.
נסענו בצהרי יום שני וחזרנו ביום שלישי בערב, הרבה הרבה פאקים ובעיות בתיכנון אבל היה כיף לא נורמלי.
התחלתי לסרוג, ופאק באותה נשימה גם התחלתי למכור אותם..
אני מודאגת מהעתיד, אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
ובעיקר אני מדוכאת. נורא. שעוד שבועים אני מסיימת את השירות הלאומי הנפלא שלי, כל כך קשה לי אלוקים, רק המחשבה על כך גורמת לי לבכות, וזה אחרי שבחירת מקום לימודי וקשירת חיי לב"ש קשורה לשירותי. אני יודעת שאבוא ואבקר אבל זה יהיה שונה..
מה גם תהיה שם בת שירות אחרת... (כן אני נורא רכושנית)
השבוע אני אתחיל לחפש עבודה קבועה.
השבוע אני ארשם לפסיכומטרי. כן התחרפנתי לגמרי, אין לי מושג איך תוך חודש אני אוכל ללמוד. בינתים אפילו ספרים אין לי.
אוף מה פה קורה פה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
בוגי.