סיימתי. לגמרי. זה מאחורי! השנתיים היפות בחיי.
ה"שרביט" הועבר לבת שאחרי. בחורה מקסימה.
כמובן שאני זו אני ושתי הדרמות שחוללתי בשבוע האחרון שלי במחלקתי ומחוצה לה יכולות להתחרות בכול תסריט לסרט סטודנטים זול שיצא אי פעם.
אבל זה מאחורי וטוב שכך.
הכנתי למחלקתי מתנה. אני ויעלי ישבנו וביחד הכנו קולאז' של תמונות של כל המחלקה. יצא פשוט נפלא והכול בזכות יעלי.
בינתים אני עובדת, בטעימות של "מולר" בסופרמרקטים. עבודה ממש לא קבועה אבל לפחות זה כסף. ועכשיו לפני ראש השנה יהיה עומס אז זה טוב.
מחר אני בב"ש הולכת ליום אורנטציה באוניברסיטה. סוף סוף נוכל להכין לעצמנו מערכת ולבחור את הקורסים שנלמד השנה.
דירה אין. יאוש יש ובשפע.
דירה אחת שמענו שהבעל בית לא טוב מהדיירים, דירה שניה החדרים קטנים מידי דירה שלישית אין ריהוט רביעית רחוקה מידי ועוד אלפי דירות שכאלו.
הדירה האחרונה שהיינו הייתה מושלמת מכל הבחינות אבל שבאנו לחתום על חוזה התגלו כל מיני בעיות בחוזה, כל מיני דברים קטנים שנכתבו בחוזה שהיו פשוט ניצול נטו. אחרי זה שקענו בדיכאון.
עדין לא יצאנו ממנו.
לא עדין לא..