לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


9/2021


זה מוזר, אף פעם לא בכיתי ממחזור

לא משנה כמה כואב, סבל הדבר הזה,

אף פעם אף פעם לא בכיתי ממחזור

אפילו לא הדמעות הבלתי הרצוניות האלה כשדפקתי את הרגל במשהו

זה מטורףף

 

אתמול התחיל לי כאבי מחזור, כמעט הייתי זל מרוב הכאבים, לקחתי כמה כדורים של אקמול שלא עזרו 

ובקושי הצלחתי לשרוד את המקלחת

בוודאי לא ללכת לחפש בית מרקחת/סופרפארם

מזל שלשותפה שלי היה משהו, תוך פחות מרבע שעה כבר הייתי ברקיע החלום השביעי וכשהתעוררתי הרגשתי הרבה יותר טוב (כלומר לא הרגשתי)

 

אבל אני סוטה מהנקודה שלי,

למה כאב של מחזור לא גורם לבכי

כלומר אני יכולה לייל אההה אהה אימאמאמאמאמא כואאבב לי אההה אההה 

בקול יללני כזה

 

ואפילו אמרתי לעצמי שפעם הבאה שאני בכאבי מחזור אני אנסה לבכות, רק כדי לראות אם אצליח,

אבל לא, אני יכולה לסבול בקטנה, אני יכולה להתמיטט מכאבים,

אבל אף דמעה לא יוצאת!

 

אני דופקת את האצבע במשהו, פופ! יוצאת דמעה קטנה בלתי רצונית

 

האם יש דבר כזה סוגי כאב שונים?

ראיתי סרטון שמנסים לתת לגברים הרגשה מה זה כאבי מחזור, אז חיברו אליהם כל מיני מכשירים

שהיו אמורים לתת להם הרגשת כאב של כיווץ או משהו,

אבל מה שהם חשו זה איך כאב של כיווץ בבטן מרגיש, אבל לא איך כאב של כיווץ ברחם מרגיש

הרי לא משנה איזה סוגי כאב הם ישלחו לבטן שלהם, מה שיסבול זה הקיבה/המעיים/איברים אחרים,

אבל לא הרחם, כי אין להם רחם

 

זה כמו שיפליקו למישהו בשפתיים החיצוניות של הפות כדי שתרגיש איך זה כאבי ביצים

(למרות שספציפית האיברים האלה די דומים אצל גברים ונשים, כי בסך הכל הבסיס הוא אותו הבסיס, אלא שבהמשך אצל חלק הבסיס הופך לזיכרי וחלק הופך לנקבי)

 

אם אקבל מכה ברגל, זה יהיה כאב שונה מכאבי מחזור, או מצרבות

יכול להיות ששניהם יהיו באותה רמת כאב, אבל יש שוני בסוג כאב,

אז אולי לסוגי הכאבים השונים הגוף מגיב שונה

 

אולי הבכי משרת מטרה אבולציונית מסוימת,

ואולי כאב ממכה, אולי אפשר הגדיר את זה פגיעה

שונה במהותו מכאב שאולי הגוף לא מגדיר כפגיעה במערכות, אלא תהליך טבעי

אולי בכי לא נועד להגיד שכואב, אלא להתריע על שיבוש, כמו אזעקה כשחלק מהחומה נהרסת

 

כלומר, בדרך כלל כשכואב לנו זה בגלל שנפגענו ממשהו,

מכה חיצונית או בעיה פנימית

אבל מה קורה כשכואב לנו מדבר שהגוף לא מזהה כפגיעה, אלא חלק מתהליך תקין של הגוף?

 

 

חוץ ממחזור

יש לידה,

תמיד בסרטים הנשים צורחות מכאבים, ומזיעות, בין היתר בפנים

ואם הן בוכות אחר כך זה מהתרגשות

 

אבל האם גם בלידה הן בוכות?

שוב, לא צורחות, או *שנראה* שהן דומעות, בגלל הזיעה בפנים שלהן,

האם הן בוכות תוך כדי הלידה?

ואם לא היה את מרכיב הרגש,

האם הן היו בוכות אחרי שהתינוק יצא, רק בגלל הכאב?

 

זה משהו שמעניין לבדוק, אבל גם מורכב, כי שוב, רוב הסיכויים שאם הן ידמעו זה בגלל ההתרגשות, אבל איך יודעים האם הבכי הוא מהתרגשות או מהכאב?

 

חוץ ממחזור ולידה, יש גם הטלת צרכים,

יצא לי לדמוע מסםר פעמים כדהיה לי קקי שורף במיוחד, אס רק מחזור והריון נחשבים ככאב גוף לגיטימי למערכת גוף האדם?

 

 

 

נכתב על ידי kzatVharbe , 18/9/2021 21:04  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




בערב יום הכיפור האחרון, זה הפעם הראשונה מזה הרבה מאוד זמן שהרגשתי קהילתיות

בסביבות 23:30 הכבישים הראשיים היו מלאים באנשים

בילדים מתרוצצים על אופניים בימבות וסוגי תחבורה שונים

זוגות דתיים מתהלכים בנחת ומדברים, זוגות חילוניים עם כלבים גדולים

להקות סבתות שעשו הליכה עם חברות, כשמדי פעם איזה כלב קטן מתלווה אליהן,

חבורות של ילדי אימו רוסיים (סורי, אבל ילדי האימו/פאנק היחידים שאני רואה ביום יום הם בוודאות רוסיים לפי המראה ולפי העובדה שהם מדברים רוסית) רק שהפעם הם התקבצו לחבורות, חבורות של בני נוער גבוהים ורזים עם כיפות לבנות, 

והיה כיף פשוט ללכת ביניהם,

בעיקרון תיכננתי להימרח במיטה עד שארדם כדי להעביר איכשהו את הצום

אבל מישהי שהכרתי מהעיר שלחה לי הודעה והציעה להיפגש,

אז גררתי את עצמי, שמתי חולצה לבנה וגינס וכך גיליתי שערב כיפור הוא אחד מהזדמנויות היחידות שלי להרגיש שהמוכרת בחנות או האישה שממתינה אחרי בתור, הם גם אנשים בפני עצמם וסתם, זה נחמד לפגוש אנשים שלא כחלק מתפאורה.

 

אמממה? לא ראיתי אנשים בגילי, ילדים, נוער, בלחץ בני 20, ואז קופץ לנשואים עם עגלות תינוק,

גם חברה שלי שהיט בערך בגילי ותושבת העיר מלידה, אמרה שהיא לא יודעת לאן כל בני גילינו נעלמו

אז עקפנו חבורות של בני נוער קולניים ובני זוג עם עגלות תינוק, ודיברנו והיה נחמד

 

זה הזכיר לי קצת את התקופה שהייתי ילדה וגרתי אצל ההורים,, והתכנסויות כאלה בערב שבת היה דבר שבשגרה,

אחרי ארוחת שבת בשישי בערב, היה אפשר לראות נהרות של אנשים, ילדים, נוער, מבוגרים וקשישים מגיעים לרחבה המרכזית ואז מתחלקים לקבוצות גיל או עניין ומרוב שהיו כל כל הרבה אנשים לפעמים לא הצלחתי למצוא את החברים שלי והיה כיף והיה חוויה, וכך גם הכרנו אנשים חדשים שהגיעו והכרנו חברים חדשים שהגיעו להתארח לשבת אצל אחד מהילדים האחרים בשכבה 

אבל בגיל צבא כזה ואחר כך, כבר אין... או שהם בצבא, או שהם עברו לעיר אחרת בשביל לימודים, או עבודה או סתם כי בא להם עיר  או דהם כבר התחתנו...

 

אני מניחה שבגילי יש אנשים, אבל זה אנשים שהגיעו אלינו בתור זוגות נשואים עם ילדים ודתיים,

זה כבר לא שאני נפכשת עם חברים, זה כבר בקטע שונה, עם הבנים כמובן אין שיחה  כי הם דתיים ונשואים, ועם הבנות.. הן נשואות, ודתיות ולא גדלנו ביחד, הן הגיעו מבחוץ, אני זרה גמורה,

ואין קהילה של רווקים, מקבלים לכאן זוגות נשואים דתיים בלבד, אין להשכיר חדר בדירת שותפים או יחידת דיור לרווקים, הרווקים היחידים כאן הם 'הילדים של-' כלומר, הילדים של המשפחות הדתיות שהתקבלו, אבל לא בתור בודדים

 

זה אירוני, אני מגלה על קהילות רק כשאני עומדת לעזוב אותם, ותמיד אני מגלה שהם היו מתחת לאף שלי 

 

זה כמו בספר פיות, ששער היציאה מארמון הפיות נמצא מול עיני האנשים, אבל רק כששמים אבקה מיוחדת ניתן לראות את השער,

אני מרגישה כאילו העיניים שלי כל הזמן מכוסות כששעא היציאה נמצא מול עיני ואני כל הזמן מחפשת את האבקה שתפקח את עיני

 

כאילו

אני נמצאת במרכז!! אפצי מתל אביב

ולא מצאתי אף קהילה להשתייך אליה, אף קבוצה, אף חבורה

יכול להיות שבכל פעם שאני בתל אביב אני חולפת על עשרות אופציות לחיי חברה, 

זה מרגישה לי כמו בטלגרם, שחייבים להזין את המילה או המשפט המדויקים כדי להגיע לקבוצה

ואני מרגישה שכל מה שאני מנסה זה למצוא את משפטי המפתח שימצאו לי את הקבוצה, אבל אפילו אין לי מושג מהם משפטי המפתח כדי להגיע אליהם

 

 

 

נכתב על ידי kzatVharbe , 17/9/2021 03:04  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




אז לבחורצ'יק היה בר מצווה ב2013 (מכירים את תמונות הבר מצווה עם הכיתוב של התאריך),

מה שאומר שהוא עדיין אפילו לא בן 21 חחח (הוא יהיה בקרוב)

me ממש לא אמין בקטע הזה, כנראה שהם התבקשו להזין תאריך לידה או שהם כבר שינו פרטים בהרשמה בפייסבוק,

אבל קשה לי להאמיו שחברה של מגרדי 20, מחזיקים בגילאים כמו 40+ כמו שאחד מהם כתב בפרופיל שלו בme

 

אחחח

בעבודה

מה אני אעשה?

שני שטנים

ה' ישמור

 

ושטן אחד בבית

 

ועכשיו אחרי שדיברתי עם חברה שלי על השטן בעבודה שלי,

הגרוש הישן התחיל שוב עם ההצקות שלו

אני מותשת

מותשת

מותשת

 

שטן 1: הביץ', שבגלל שהגבתי אליה בכעס ובעצבים הרסתי לעצמי, ועכשיו היא יכולה להיות ביץ' אלי בגלוי

שטן 2: הבחור הזה שפשוט מתעסק איתי, כל המבטים, כל הטיזינג וזה מתיש ואני עייפה

ואז אני רוצה לחזור למקום הבטוח שלי בבית,

ושם מחכה לי שטן מספר 3,

וכולם? אתיופים

 

זה מדהים, השנה האחרונה זאת הייתה שנת האתיופים הרעים

זה התחיל עם השותפה השקרנית, זה המשיך עם השותף שהחליף אותה

ועכשיו אין לי רגע מנוח מאתיופים, הטרדות והצעות מגונות ברחוב - מאתיופים בלבד!!!

בעבודה מבטים מגעילים מאתיופים אקראיים, ואז צמד החמד האתיופי שהגיע למחלקה שלי ביחד, הם לא זוג אבל הם מסתודדים ביחד בכל הזדמנות אפשרית והתחילו גם ליפור לאיזה בחור אתיופי בן 20 שהיה לפניהם במחלקה ועכשיו כל פעם שהוא עובר לידו הוא צוחק

 

הבת עשתה לי תרגיל מסריח, לא הייתי צריכה להגיב, אבל פשוט צרחתי עליה מכל הלב, והיא ניצלה ומיצתה את זה עד הסוף

 

הבן עושה לי עיניים ואז כשאני מסתכלת הוא מתחיל לדבר עם מידהי אחרת, או כם הקטע הזה שהוא נגע לי בגב וכשהשהסתכלתי לאחור והעםתי לי את היד הוא התרחק וחיבק מישהי, ואתמול הוכ לקח צומי ממני וכשסיפרתי לחברה שלי עליו, הוא התחיל להידבק לה לתחת בכל פעם שאני לידה,

 

מה אני עושה?? מה?? אני מרגישה ייאוש

אני לא מבינה!! אני באמת לא מבינה!! איך אני לא מוצאת מחליפים לדירה איךך

 

 

 

נכתב על ידי kzatVharbe , 14/9/2021 08:38  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  kzatVharbe

מין: נקבה





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לkzatVharbe אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על kzatVharbe ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2021 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)