לפעמים המילים תקפות אותי 

בנחשול, ללא מעצור

ואין מנוס, חייבת להוציא

להקיא אותן על דף 

אולי מישהו יבין 

ולפעמים הן רחוקות, מתעתעות 

כמו ריח עדין 

משאירות אחריהן שתיקה

ותסכול לסובבים 

הן יכולות להיות יפות, 

כואבות, מתפרקות, 

ולהוליד שיח 

כשיש תקשורת, 

אפשר לעבוד 

והן יכולות להעלם, 

כמו משחק מחבואים 

ואני מנסה לחפש,

אבל הן כבר נטשו

למשחק אחר 

הן משאירות אותי, 

נבוכה ואבודה

ואני עוד מנסה,

אחרי שכבר הבנתי

אבל איזה ברירה יש? 

אולי הן יבינו את אכזריותן, 

או שאני אלמד,

על מה ניתן לסמוך וממה כדי להתרחק.