אם מישהו היה שואל אותי לפני כמה חודשים איפה אני אהיה עכשיו הייתי אומרת לו - בדיכאון, מסוממת מוויד, מובטלת ומתחבאת בחדר שלי וקוראת קומיקסים.
אבל החיים הפתיעו אותי ממש והתחלתי השבוע לעבוד בחברת רובוטיקה סופר מגניבה בתור QA.
יש לי זוגיות בריאה ויציבה עם בחור מדהים שנותן מענה לכל הצרכים שלי ומזכיר לי כמה פעמים ביום כמה הוא אוהב אותי וכמה אני חשובה לו. הוא מציג אותי למשפחה ולחברים שלו ולרגע לא גורם לי להרגיש שהוא מתבייש בי או משהו כזה כי אני טרנסית.
הפסקתי לעשן וויד והתחלתי לקחת כדורים פסיכיאטרים ואני מרגישה שרמות החרדה שלי ירדו משמעותית. אני עדיין לא ישנה הכי טוב אבל היי, לפחות אני מכורבלת.
קַיִן עבר אליי לצמיתות כי אבא שלו עובר לארצות הברית עוד שנייה ועם כל הקושי של להחזיק כלב במשרה מלאה אני שמחה על זה מאוד.
אני קוראת הרבה ומציירת הרבה ומתחזקת קשרים חברתיים שמטיבים איתי.
עברתי לעשות זריקות אסטרוגן בחודשים האחרונים והגוף שלי מטיב עימי. הציצי שלי גדל והעור שלי רך ונעים ואני אוהבת להסתכל על עצמי במראה. הימים המדוספרים שלי נהיים קצרים יותר והמרווחים ביניהם רק גדלים ככל שעובר הזמן. שבוע שעבר לימדתי את איתמר להזריק לי והוא יותר משמח לקחת חלק בדבר הזה.
כל יום שאנחנו מבלים יחד אני לומדת להכיר אותו יותר ויותר, ואני אוהבת אותו יותר ויותר. שבוע שעבר הלכנו לאכול עם אחותו והיה מגניב ממש, ובחמישי קבענו צהריים עם אמא שלו שעוד לא פגשתי. הוא הציע להצטרף אליי לארוחת שישי עם ההורים שלי ופייר התרגשתי בטירוף. לא חשבתי שזוגיות יכולה לדבר יפה כל כך,או שסקס עם פרטנר קבוע יכול רק להשתבח, אבל כל יום הוא מפתיע ומרגש אותי מחדש.
אני אוהבת אותו ואני אוהבת את עצמי ואת החברים שלי ואת קַיִן ואני אוהבת לקום בבוקר פתאום.
עכשיו מקווה להצליח להמשיך לתחזק את זה.