מי יספר לכם עליי אחרי שהזכרונות שלי יתפוגגו אם לא המילים שכתבתי
בחדרי חדרים רק אני ואתם רק אני והצל שלי המחשבות הטורדניות
מילים כמו חרבות בערך עשרים פעמים ביום אולי יותר אולי הפסקתי לספור
אני מדברת לעצמי מבטיחה שיהיה בסדר נופלת אל היקום שלי סומכת עליו
בעיניים
מדיטציה בבוקר תה יורק בערב רק כדור אחד להיום נר פריחת הדובדבן
מספרת לעצמי שאני מעמסה ואז עוצרת ומתנצלת על המילים
הקשות
לא מוכנה לבזבז עוד לילות בשביל לבכות עלייך העולם שלנו ממשיך ואתה לא חלק מהרקע שלי
אתה אפילו לא מרגיש כבר אמיתי צל של הזיכרון דמות שבניתי לעצמי בדמיונות נאחזת
בכל הכוח ברוח
אני מבטיחה שאני משחררת מי יעמוד בהבטחות שלי אם לא אני
בונה אמון
תספרו עליי במתיקות כל מה שרציתי אי פעם זה להיות הזיכרון המתוק שלכם
תזכרו בי עם חיוך
בבלוג זה
בכל הבלוגים
