לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2024    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      




הוסף מסר

6/2024

חצאי אבסולוטים


בראשון לחודש עברתי בחזרה לבאר שבע ומאז ראיתי את החברים שלי פעמיים, ואת הנוירופיזיולוגית שלי תשע עשרה פעמים.
היא מחליפה סוללות לקופסת הTDCS, כמו שאני קורא לזה, ולה: "הזאפ". מלחיתה את הספוגים בכוהל וקושרת אלקטרודה אחת לזרוע שלי בהידוק עם רצועה של חזיה, ואת השניה מתחת לקסדת הגומי של הנוירופידבק. בחלק מהטיפולים אני מניח את הקופסה על הירך שלי, מסתכל על לוח הבקרה,  הפלסטיק הלבן המצהיב, והכיתוב הידני שלפיו המכשיר שייך לדורון תודר. הדבר הזה אמור לעלות 13,000 אלף דולר.

היא מחשמלת את הקורטקס הקדם מצחי הדורסו-לטרלי הדו-צדדי שלי בזרם של שני מיליאמפר אבל בתכל'ס זה 1.84. אני מרגיש יותר עקיצה בצד של המוח שעובד פחות כשאני נכנס לקליניקה: בצד ימין אם הייתי לא מרוכז, בצד שמאל אם מצב הרוח שלי היה נמוך. תוך כדי הזאפ אנחנו מדברים על כל מיני חולין ומדע. אחרי שסיפרתי לה על השבת האחרונה, כשעישנתי סאטיבה ובמשך היי של שמונה שעות נחתתי בקרב המסקנה שאני מכור לאינטרנט, ועלי להפסיק שימוש - היא החליפה בין האנודה והכתודה והזיזה את האלקטרודה יותר ימינה. לפיה, ההפחתה של החלק ההוא של הDLPFC תאלץ את הצד השמאלי לפצות בהפרשה מוגברת של דופמין ולעזור עם היבט המצב רוח הנובל עקב תסמיני הגמילה. וזה באמת עוזר, וצריך את זה.

 

סִפְלוֹן נִשְׁבָּר וַאֲנִי בּוֹלֵעַ אֶת הַשַּׁחַר
אוֹמֵר אַהֲבָה לְאוֹר הַצַּעַר,
כַּמָּה פִּטְרִיּוֹת צָמְחוּ עַל הַיּוֹם
כְּשֶׁשָּׁמַרְתִּי לְמִשְׁמֶרֶת עִקָּרוֹן הַכְּלוּם?

שִׁכְחַת הָאֹדֶם הַמּוֹשֵׁךְ
וְצֶבַע סֹמֶק הַשָּׁמַיִם,
כַּמָּה שֶׁקַּר בִּזְמַן הַבֵּינְתַיִם.
נֻתַּץ פִּזְמוֹן. מַחְרֵשׁוֹת נִשְׁדְּדוּ
כַּמָּה רִקָּבוֹן עָלָה מֵהַיּוֹם
כְּשֶׁשָּׁמַרְתִּי לְמִשְׁמֶרֶת עִקָּרוֹן הַכְּלוּם?

 

אני פיניתי את כל החודש בשביל הגרייה החשמלית ונבונה הייתה הבחירה. הזאפ גובה משאבים משמעותיים ועושק את הריכוז וחלק ממצב הרוח לאותו היום והיום שלאחר מכן. כמובן שגם הורג את הליבידו. אני בשלב אחרי XY משקף על AB ובכל הזדמנות להסיק על החוקיות, אני בהכרח נוטה לחשוב שהמשחק של החיים האלה בעצמו היה מכור. אחרי הכל מה שהיה לפני הכל מעיד על הכל. השוני נוצר: אחת בגלל כל המדע בדיוני הזה, שתיים כי יש לי קצת שכל. עוד לא בשלב של להוקיר תודה ולחייך, עדיין אני נושם כאילו הרגע חמקתי הימחצות מחפץ כבד. שלישית כי שברתי את הרגל.

חלק תמיד רוצה לדבר על הטיפולים, ועל הסמים, המדיטציה, על משולש האהבה, ועל משחקי הוידאו שנחשפתי אליהם החל מגן חובה. אבל אסתפק בלהגיד שלהיות ליד אנשים כבר לא גורם לי להירתע. אפילו רות לא עושה לי תסביכים

 


 

הזרמתי כמות כסף שבחיים לא הייתה לי לחשבון ההשקעות (שברתי את הרגל). אני מסתכל על קרנות סל ממוקדות צמיחה / דיבידנדים, בעיקר בדולרים. אני מקווה שיהיה לי גלגל הצלה נפוח בשביל השיטפון של לימודי תואר, אם אתקבל לתואר. אין לי זיק של ניחוש מה הסיכויים שאילו מאלה יצליח.

 

אני עדיין אופה מחמצת אבל כמעט בכלל לא מבשל. התכנון להביא עוד מקרר קטן ולהתחיל להיכנס לחמוצים.

 

נדידת המחשבות: קעקועים, דנמרק, קריירה מוזיקלית, MMA.

 

הייתה לי מחשבה אובדנית אחת, כשהלכתי ליום הפתוח ומישהו אמר לי כדרך אגב שההרשמה למחלקת מדעי המוח סגורה. אחרי בערך עשרים דקות נשמתי את זה הצידה.

 

השותפה החדשה שלי סרט. עדיין הייתי מעדיף לגור לבד, אבל זה נחמד שקיבלתי מישהי עם מינון גבוה יותר של אופי - בדירה מרווחת להפליא. ואני אוהב את החתולה שלה.

 

 

בעוד חודש גירעון הדופמין המטופש הזה להתחיל לעבור, ולהחלים כליל בתקופה של שלושה חודשים. אני מחכה להבין מי נמצא מתחתיו.

נכתב על ידי , 29/6/2024 13:03  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

מין: זכר




3,632

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לנוטש אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על נוטש ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)