מדובר הפעם בניקולה סבטקוביץ', פסנתרן אוקראיני. הכרתי אותו דרך אלבומי קאברים שהוא עושה ללהקות מטאל ידועות. זה האלבום המקורי השני שלו

שווה לומר אגב האלבומים האלה; אני ממש לא מעל לחרופ איתם באיזה שנ"צ אבל בחיי שאלו דברים ששווה להינות מהם גם בערנות מלאה, או במדיטציה אפילו. אני אתחיל להוסיף אותם לרשימה כי זה לא עולה לי כסף

שב עמי; אתה אני.

בין שני הרים וים שמיים

איך נתכסה בסיפורים...

ובלהות ראינו, אנו

שלא נפיל ביד אדם.

כמו כן, אשמה רבה שתינו

כזאת טיפשות-

אנושיות.

אז בוא איתי, אני בעצמי.

בין שני הרים וים שמיים

תפאורה יקרה של שקט.

אם לא נפלה ביננו שלכת,

פחות יפה ההשלמה.

אם לא סלחתי, לאדם הזאב

גם לא הייתי סולח בך.

המחילה דיה עם זמן

והטיול ארוך עם פחת משקל

תור עמי; אתה אני.

בין שני הרים וים שמיים

לא נערב את האלים.

זאת רק שיבת אדם אל בית

מתוך מסע על שתי רגליו,

וזה הכל ניתן לדעת.

אז, בוא, יחידי

נרבה ביין

בין שני הרים וים שמיים

כן תבוא סכין לנוח

בין פירות ולחמים

נפרסו צללים, ירדו עיניים...

זה רק אנחנו, לתמיד.

כשהבמאי של העונה הראשונה ביחד עם בערך ארבעים עובדים אחרים מהסטודיו נספו בפשע שנאה פסיכופטי הייתי בטוח שהעונה השנייה היא אחת שתישאר בלתי גמורה. הייתי צריך לדעת מה שווה מוסר העבודה היפני. מה שווה אהבת החיים לאנשים שעוסקים באנימה. זאת לא הייתה סתם עונת המשך בעוד סבב של סדרות מאת אף אחד שאנחנו עשויים לבנות עליו, זה היה ניצחון של חיים. תבורכו Kyoani