אני חייבת מקום לפרוק בו...

אני שבורה. הלב שלי שבור יותר נכון....

כן, אני זו שנפרדתי ממנו ושמתי סוף לקשר הלא מתפקד הזה, אבל עדיין.. שנה וקצת של קשר... עשיתי איתו מעבר דירה ופה כבר פשוט לא יכולתי... לא ראיתי לזה סיכוי יותר. הוא גבר מתעלל, גם אם הוא לא יודע ולא מוכן להודות בזה, זה מה שהוא. כואב לי על עצמי שסבלתי מהתעללות הזו במשך שנה... שידעתי שזה לא מה שאני רוצה מהגבר שלי, קמתי עזבתי וחזרתי שוב ושוב ושוב...

למה חזרתי? אהבתי את הבן זונה הזה כמו שלא אהבתי אף אחד אחר בחיים שלי. קשות. עמוקות. עדיין אוהבת לצערי הרב.

לא יודעת מה לעשות עם כל הרגשות העצורים האלה בתוכי.

בא לי לצעוק ולזעוק לשמיים, למה הייתי צריכה בכלל להכיר אותו... למה לא עזבתי אי אז בפרידה הראשון בדצמבר? למה? למה חזרתי אליו למה? למה הורדתי מעצמי שוב ושוב ושוב בשבילו? למה נתתי מעצמי עוד ועוד ועוד גם כשלא היה לי מאיפה לתת כבר... למישהו שלא נתן לי כלום ובטח שלא העריך את זה.

חשבתי שהוא באמת אוהב אותי... יכול להיות שכן, אבל הוא בהחלט לא ידע איך להראות את זה. הוא התרכז רק בעצמו לאורך כל הקשר... אני הייתי הצל היפה שלו. כל מה שעשינו היה להזדיין שוב ושוב ושוב ושוב... לא יצרנו שום חוויות משותפות וכל הזיכרונות שלנו הם למעשה זיכרון אחד מסכן ועלוב שחוזר על עצמו.

הוא חזר לאפליקציה... גם אני האמת. אני רואה שהוא מחובר כמעט כל היום... כי אני כמעט כל היום בעצמי מחוברת, מעבירה ככה את הזמן בעבודה, תוהה לעצמי עם מי הוא מתכתב... ולכמה בנות הוא עשה לייק, ואיך הן נראות... ובכלל אילו מין בנות נמצאות שם... האם הוא עושה לייקים לבנות שדומות לי? האם הוא מחפש אותי באפליקציה? אני שם ללא תמונה שלי... אנונימית... מחפשת אותו בכל פעם כדי לראות אם הוא עדיין שם ואם הוא היה מחובר לאחרונה... פתטי, אני יודעת. הוא לא שווה את זה, אותי, אני גם יודעת. והנה, אני עומדת בגבורה ועומדת מאחורי ההחלטה שלי לשם שינוי לא לחזור אליו, לא ליצור איתו קשר ולא לנסוע אליו.

שנה שלמה שהקשבתי לחפירות המייגעות שלו על עצמו... שנה שלמה שהוא מציב לי אולטימטומים כאילו אני בובת המריונטה שלו... ואני מאפשרת לכל זה להתרחש בעודי מבינה שמשהו פה דפוק ברמות, ושואלת את עצמי בכל פעם, למה זה מגיע לי? זה מה שאני רוצה לחיים שלי? גבר כזה? גבר כמוהו?

אזמה אם אני נמשכת אליו כמו שלא נמשכתי לאף אחד בעבר... אזמה. מה הוא נתן לי? כלום. אשכרה כלום. אפילו לא קנה לי פרחים מעולם, ולא הביא לי שום מתנה... היה פעם ש"קנה" לי טוסטר, וזה גם אני בטוחה שהוא קיבל ממישהו במתנה והביא לי כי היה לו והוא לא השתמש בו... וגם את הטוסטר המדובר השארתי לו בסוף ולא לקחתי איתי.  כי לא רוצה להיזכר בו... בטח לא להיזכר שמה שהוא נתן לי ו"קנה" לי בכל הקשר הזה זה פאקינג טוסטר.

שנה שלמה תקועים בתוך הדירות אחד של השנייה, לא יוצאים לא מבלים לא נהנים... אותה רוטינה מסריחה בכל פעםםם.

אז למה פאקינג כואב לי כל כך? הרי לא באמת הייתי מאושרת איתו.. ואכלתי עליו כאפות וסרטים כל הזמן.... כי הוא פשוט הרגיש לי לא אמין... תמיד הרגשתי שהוא מסתיר ממני משהו... עד היום אני לא יודעת אם היו דברים בגו... מה שכן, בפעם האחרונה שהתראינו קראתי לו במחברת שהפך אותו ליומן אישי... וגיליתי כמה דברים... שהוא פסיכי אמיתי, שזה כבר ידעתי... אבל בהחלט עזרו לי המילים על הנייר כדי להרגיש שאני לא מדמיינת ולא ממציאה דברים... צילמתי את הדפים הללו במצלמה בפלאפון למקרה שאבחר לשכוח מזה... שתהיה לי תזכורת ממשית לעובדה שהוא פסיכי אמיתי. עוד התברר לי שהוא לוקח ויאגרה... לא יודעת אם כדי להעמיד את הזין הקטן שלו, שאם אני בוחנת את זה אובייקטיבית עכשיו, ושמה את הרגשות שלי אליו בצד, כם יש לו פאקינג זין קטן, לא יודעת אם יש לו בעיות זקפה או לוקח את זה כדי להשהות את הגמירה שלו... כך או כך, זה בהחלט הוריד לי ממנו, לא מספיק כדי להפסיק לאהוב אותו אבל כן...

הזיכרונות האחרונים שלי ממנו אליי נוראיים ביותר... בחתונה של חברים שלו, הוא התפרץ עליי והתעלל בי מול כולם... פנו אליי אנשים ושאלו אותי אם אני בסדר, והציעו לעזור לי, ייעצו לי להעיף אותו לאלפי עזאזל ויפה שעה קודם... ואני בכיתי את נשמתי בחתונה הזאת... החלפנו קללות, כמעט מכות... הוא אמר לי דברים כל כך פוגעניים שאני לא אשכח... שהוא אסף אותי מהאשפתות, שאין לי משפחה, אין חברים ואין לי כסף... ולא הבנתי בדיוק למה הוא אמר את זה.. כי זה לא שהוא עזר לי לשנות משהו מאלה... עדיין אין לי משפחה וחברים לצערי..  וכסף אני עובדת קשה בשבילו, לא ראיתי ממנו שקל... אז לא הבנתי את ההטחה הזו מצדו כאילו הוא אוליגרך שהפך אותי לאולגירכית... אפס מאופס. הלוואי ולא היתי מרגיש כלפייך כלום. רוצה לשנוא אותך בכל מאודי. לא מגיע לך שאני אוהב אותך כמו שאני אוהבת אותך ובכלל...

להפעיל עליי מניפולציות, לתת לי להרגיש נחותה וטיפשה, להתנשא מעליי.... מי אתה בכלל? מי? חתיכת שמוק שדומה לצנון ממורמר...

אתה גועל נפש של בן אדם, בחיי. ור' לא רואה אותך ממטר. ר' גבר זהב, ידעתי את זה גם אז כשהייתי איתו, ומכירה בזה יותר היום... בטח אחרי הזין הזה. אם הייתי נמשכת אליו מינית, הייתי נשארת איתו כי הוא באמת היה מדהים אליי. עוד לא ראיתי גבר כה מתחשב ומבין כמוהו. לא אחזור אליו בחיים... אבל אין ספק שמי שתהיה איתו תזכה. גם מי שיהיה איתי יזכה. חבל שהוא לא אעריך את כל מה שיש לי לתת וכל מה שנתתי לו לאורך כל הקשר הזה.

בנינו, ברור לי כשמש שטובה ממני הוא לא ימצא, עזבו שאני אפילו לא עושה את ההשוואה הזו ביני לבין אחרות, כי אני יודעת באמת מה אני שווה ומה אני מביאה איתי, ואני יכולה לומר בביטחון מלא, אין כמוני ולא תהיה... ואף אחת לא תיתן לו כמו שאני נתתי לו. ואולי זה מה שהוא צריך.. מישהי שתתקמצן עליו ותחסוך עליו... מישהי שתגרום לו לסבול... שהיא תתעלל בו במקול שהוא בה שהיא תשלוט בו כמו שהוא ניסה לשלוט בי, ולפרקים גם צלח לצערי.

הוא הוריד לגמרי את הביטחון וההערכה העצמית שלי... איבדתי אמונה ביכולות, בכישורים ובמסוגלות שלי בגללו. הוא הפך אותי למריונטה שלו. שנה שלמה של סבל בל יתואר. גם מה שאני מתארת כאן זה על קצה המזלג... יש לי כל כך הרבה מטענים על הקשר הזה... כל כך הרבה רפש שאגרתי בתוכי על מה שהוא העביר אותי... כמו להגיד לי כשאנחנו במיטה יחד שהוא מרגיש שנהיינו כמו ידידים כדי לצפות ממני עכשיו להתנהג כמו זונה כדי שירגיש אחרת.. כמו לזיין אותי כשאני ישנה ולהעיר אותי כי הוא חייב סקס...

גבר נבזי ודוחה. הוא אפילו לא יכול להיקרא גבר... הוא לא גבר, הוא זבל. פשוטו כמשמעו, זבל.

אני רוצה להיות עם גבר שמאוהב בי קשות ומפגין ומראה לי את זה בכל יום, שלא רב איתי כל יום הכל הזדמנות... שלא מתעלל ומאשים אותי בדברים.. שלא מתעמר בי ללא הרף..

לא מבינה למה הייתי צריכה לעבור מערכת יחסים כזאת זה באמת לא הגיע לי. עברתי שנה קשה במילא... למה כל זה?...

ועכשיו אני צריכה להתחיל מחדש שנת לימודים, לעבור עיר ודירה... איך אני מתחילה את כל זה כשאני נחנקת מכל מה שעברתי בשנה האחרונה... איך? איך אני משחררת מכל זה? מתחילה דף נקי, חדש?

יצא לי לדבר עם מישהו באפליקציה אחרת אפליקציה שראיתי אותו שם, ובטעות עשיתי לו לייק, והאידיוט הזה עשה לי בחזרה במודע... אצלי זו באמת הייתה טעות... הוא כל כך פסיכי שהוא חושב שנמשיך לדבר אחרי כל זה... או שאחזור אליו... בחלומות שלו.

כמובן שברגע שראיתי התאמה איתו ביטלתי אותה במיידי

חסמתי אותו מכל מקום... הורדתי אפליקציית "מי" כדי לראות איך אני רשומה אצלו בפלאפון... הגועל נפש הזה שמר אותי כאילו אני סטוץ שלו... שם וצירף לי את הכינוי "מאנסטר", מפלצת באנגלית, ככה הוא כינה אותי בהתחלה... איך ראיתי אותו באור אחר בהתחלה... לא ייאמן שזה אותו אחד שהתחלתי לצאת איתו לפני שנה. אם רק הייתי יודעת... בזבוז של זמן והשקעה... יש כל כך הרבה גברים שהיו מתים לעשות אותי מלכה ואני ביזבזתי את האנרגיות שלי שנה שלמה על אפס כמוהו.... לא תופסת עדיין איך עשיתי דבר כזה. מתקרבת לשלושים ונופלת כמו ילדה מתבגרת להבטחות סרק של נרקיסיסט מסריח.

התחלתי לספר שהכרתי מישהו באפליקציה אחרת לזו שאני אנונימית בה, דיברנו... אנחנו קצת עוברים מצב דומה, זה הצחיק אותי... הוא מאותו עיר שגר הזין... יכול להיות שאפילו זה מה ששיכנע אותי לבחור בו ולדבר איתו... כי הם מאותו עיר וחלום שלי שהוא יראה אותי עם מישהו אחר שמרעיף עליי אהבה בזמן שהוא אוכל את הלב שלו על שלא ידע לשמור עליי ולא עשה שום דבר עבור זה.

לא יודעת אם ייצא משהו באמת מזה, הוא בחור חמוד נראה... תקוע על האקסית שלו... לא ברור לי למה כל כך... ראיתי אותה והיא לא לטעמי... אבל יכול להיות שהוא חושב לעצמו אותו דבר לגבי הזין שאני יצאתי איתו.. כן, דיברנו עליהם... יהיה מעניין לפגוש אותו ולראות אם תהיה בנינו כימיה ומשיכה. הוא סקרן לראות איך הגוף שלי נראה, ואניא אוהבת את זה. כמובן שהייתי שמחה שהוא יעוף עליי ממבט ראשון, אבל בתכלס לא באמת משנה לי כרגע... רק רוצה סטוץ, משהו שישכיח מראשי ומליבי את הזין הזה כמה שאפשר... הבחור יודע מזה, שזה מה שאני מחפשת כרגע ונראה שזה בסדר מבחינתו... בעיקרון... דיברנו אתמול לא מעט, אבל לא אשלח לו הודעה, אם הוא מעוניין לפגוש אותי וביצע את שיחת סגירת המעגל עם האקסית שלו וסיים את זה אחת ולתמיד... אז יש לו את המספר שלי, אני יודעתש הוא לא יתאכזב, מקווה שגם אני לא. רוצה לקבל שוב יחס אוהב ומפרגן מגבר.. להרגיש נאהבת, להרגיש יפה נחשקת, שמעריכים אותי... שמתעניינים בי לשם שינוייי, במה שיש לי לומר באיך עבר עליי היום...

אני משתוקקת לכך שהוא יאכל כאפה של החיים שלו מהאפליקציות האלה שאף אחד לא תסתכל עליו ואלו שכן לא יהיו לטעמו בכלל בכלל ויותר מזה שגם הן ינפנפו אותו לשלום, שיכאב לו, שיסבול, שיהיה לבד...
אני משתוקקת לכך שהוא יתקשר אליי בוכה ויתחנן שאחזור אליו...
יום ההולדת שלי מתקרב, שנה שעברה הוא בקושי אמר לי מזל טוב, וזה עוד שביכול כבר התחלנו להיות בסוג של קשר כבר... וביום הולדת שלו, חודש אחרי שלי, קניתי עוגה קטנה ונרות, קניתי אלכוהול ואת מה שהוא אוהב לשתות ספציפית וחיכיתי לו שיבוא... בירכתי אותו ברכה אמיתית מהלב.. ולא רק "מזל טוב" כאילו עושה טובה...
אני בספק אם הוא בכלל זוכר את התאריך שלי מרוב שהוא מרוכס כל כך בעצמו.... יום לפני יום ההולדת אני אהיה בעיר שלו בעקבות עבודה באיזה מקום.... ואחריה אני מתכוונת לצאת לחגוג.. לשתות באיזה בר... לא אכפת לי מה יהיה... יום למחרת לקחתי חופש... הלוואי ויהיה לי כיף בערב הזה...
נראה אם הוא יזכור את יוםה הולדת שלי ואם יטרח להגיד לי מזל טוב... או משהו בסגנון... מה שבטוח, אם לא יגיד הוא יכול להיות בטוח שלא אשכח לו את זה לעולם, ואם הוא חושב לעצמו אי פעם לנסות לחזור אליי, אם לא ישלח לי שום דבר, הוא יכול לשכוח מזה באופן מוחלט וחד משמעי.
יכאב לי כמה שיכאב.... זה יעבור. הזמן מרפא הכל,ואני אצא עם גברים אחרים... די.. הגיע הזמן... אני מאמינה שאני יכולה להנות הרבה יותר משנהנתי איתו עם אחרים מכל בחינה שהיא.
נזכרתי עכשיו איך ביופ כיפור הוא הציע לי לבוא להעביר אותו איתו ביחד... ואני בטיפשותי הסכמתי על אך שידעתי שזו הולכת להיות הפעם האחרונה שאני אראה אותו... רציתי רק לשכב איתו בפעם האחרונה.. ובאמת צמנו ושכבנו... בלילה וביום של יום כיפור... בזמן שהוא התמרמר בלי סוף שבגללי הוא נרדם מוקדם בלילה של כיפור וקם מוקדם ושזאת אשמתי שהוא עכשיו צריך להתמודד עם הרעב והצמאה...
גועל נפש שכמותו... לא יודעת איך נשארתי עד הסוף ועוד שכבתי איתו כמה שעות לפני סוף הצום... עיוורת מאהבה... לא לגמרי עיוורת, מודעת ורואה את כל הרע שבו ובכל זאת....
אבל לא עוד. שמרתי אותו בפלאפון כ"גבר מתעלל, לעולם לא עוד" לתזכורת בכל פעם שאכנס לשיחה שלנו בוואטסאפ... שאגב כל כולו סובב סביבו ואני שתומכת בו ומרימה אותו.... לא מאמינההההההה שהייתי כזו איתו.. לא מאמינה. בחיי. כל כך לא הגיע לוווו, כל כך לא הגיע לו.
אני יודעת שמוטב לי לשחרר ובכלללא לחשוב עליו ובטח לא לצפות ממנו שיגיד לי מזל טוב ביום הולדת...
הרי כל הקשר הזה רק ציפיתי וציפיתי וציפיתי ממנו לדברים שמן הראוי שבן זוג יעשה עבור בת הזוג שלו והתאכזבתי פעם אחר פעםם אחר פעםםם
סתם מחשבה שמעסיקה אותי... לאיזה גילים הוא הגביל באפליקציה.... הסוטה הזה.
אני כל כך יודעת ובטוחה שאף אחת לא תשרוד אותו.. הוא בלתי נסבל והוא לא שווה כלום... גבר קמצן ודוחה... מי תירק לכיוון שלו?
אני סיימתי עם הטעות הזאת.
הוא בחיים לא ימצא אף אחת שתקבל אותו ותכיל את הגועל נפש שלו... בחיים. הוא לא יתחתן ולא יביא ילדים בחיים הוא ישאר רווק כל חייו.
אני צריכה להתרכז בעצמי, רק בעצמי, ולהנות מעצמי עם עצמי ועם אחרים ולהכיר אנשים חדשיםם ולצאת לבלות ולחיות את הרגע.
עשיתי הזמנה של אביזרי נוי ועיצוב לדירה החדשה... אעביר הכל בסוף החודש והכל יילך מעולה. יהיה לי כיף ואני יהיה ממוקדת בלימודים ואני אצליח ואצטיין ואעמוד בכל המטרות שהצבתי ואציב לעצמי. מתרכזת בעצמי.
הלוואי שמישהו יגיע וישכיח ממני את כל הרגשות האלו... זקוקה לזה נואשות...

הייתי רוצה שיהיה גבר וילחם עליי

שיעשה הכל כדי לכבוש אותי

שישתנה בשבילי אבל באמת

שלא יפסיק עד שאתן לו צ'אנס חזרה... שלא יוותר עליי....

עצוב... עצוב לי ממש שהתאהבתי בזין הזה גבר שפשוט לא שווה אותי.

14:25:

יושבת בעבודה במשמרת אחרי שכתבתי את הפוסט הזה ואחרי שהצטרפתי לקבוצה שהזין פעיל בה... וראיתי תגובות שלו לאנשים... משהו פתאום קצת השתחרר אצלי...

הוא ממש מזכיר לי את האקס הראשון שלי.. שאגב הכרתי בישראבלוג...

לא יודעת מה בדיוק גרם לזה... אבל אני מרגישה מעודדת יותר אקרא לזה כך 🤷‍♀️🙏