זו התקופה אולי אחת המוזרות שהיו לי בחיים. אני יודע שמשהו יקרה. השאלה היא מתי. בגלל זה אני גם מתחבט עם עצמי לא להתבאס כי משהו יקרה

החלטתי על מסלול עתידי וזה כולל גם מעבר דירה, להיפטר מהרבה דברים שיש לי ולמצוא דירה במקום הזה (שסיוט זו מחמאה לתאר את זה). חוץ מזה, אני צריך תוך כדי לנווט במוח שלי שאומר לי כל הזמן לחשוב מיליון פעם על כל צעד שאני עושה, למצוא מישהו שיסבלט לי את הדירה לתקופה שאני טס בה בקרוב, כנראה למצוא לה גם מחליפים ובעיקר איכשהו להבין מה אני עושה עם הגוף שלי כי אני 1. עצלן 2. תאב ואני גם צריך ללכת למכון וגם צריך להרגיש מישהי לבינתיים גם אם זה לא דבר קבוע.

גם התפתח לי קראשון על מישהי מהעבודה שיש לה חבר. שזה אחד הלא מתאימים אבל בסדר, עשיתי את אחד המעשים הכי מטומטמים שעשיתי בחיים שבמזל אין לו השלכות חמורות יותר ומרגיש שכל העולם מתקרב אליי ומתרחק ממני בו זמנית כאילו הוא איזושהי סרעפת שלא מפסיקה לזוז עליי. אני מסוחרר. מתישהו הכל יתכנס לתוצאה מסודרת אבל עד עכשיו אני רק עומד ובוהה (ופועל מתחת לפני השטח) ולא מבין את הקצב של הדברים

מעניין אותי לראות איך הכל יסתדר או לא

יש סיכוי שפתרתי את הבעיה של הפרסומים. יש סיכוי?

בכל אופן, מה חדש מהפעם שעברה שפרסמתי כאן? אני רווק. למדתי לחיות לבד. למדתי מה זה להתחיל לצאת עם מישהי, לשכב איתה ושזה לא יעבוד. למדתי מה זה להחליט לעשות סיבוב של 90 מעלות במסלול החיים ולהחליט לעשות משהו ממש כביכול חסר אחריות אבל באותה מידה גם אולי יצא מזה משהו.

זו תקופה קשה אבל מעניינת. אני צריך לחפש דירה חדשה בעיר חדשה. אני צריך לראות מה אני עושה עם כל מה שיש לי ומעבר. אני צריך לראות מה אני עושה עם עצמי. אני לא יודע אם הכיוון החדש שבחרתי יעשה לי משהו אבל אני מתרגש כי זה שינוי ענקי. בסופו של דבר אין לי יותר מדי מה לפספס - זה או להישאר כאן בנוחות שלי או קצת להפר את זה ולהפרות את המוח שלי תוך כדי.