לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בת 27 מנסה לחיות רזה ובריא


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


9/2021

יום כיפור - צרות צרורות


 

 

היום יום שישי, שחל אחרי כיפור.

בערב יום כיפור קמתי די מאוחר, הכנתי לי שייק ואחר כך לקראת 15:00 אכלתי טופו וירקות שהכנתי עם חלב קוקוס.

הוא לא התבשל עד הסוף ולא היה טעים כל כך.

חבר שלי הביא אוכל מסבתא שלו וחטאתי בעוגיות סיגרים כאלה, אחד או שניים וחצי עם תה.

הצום עבר קליל לאללה. אני מניחה שלתהליך שאני מעבירה את הגוף שלי כבר שלושה ימים יש קשר לעניין,

וגם כמובן לעובדה שרוב הזמן היינו במיטה ואני הייתי שקועה בקריאה.

בגדול, מסקנה: עדיף להיות עסוקה אם לא בא לך להיות שמנה.

בצאת כיפור, זה כבר סיפור אחר.

חטאתי בעוגיות עם התה.

הכנתי לי טאבולה כרובית גדול ואכלתי, שבעתי.

אחר כך חבר שלי ואני יצאנו לטיול (שאני הצעתי שנצא אליו). עינו צדה פיצריה חדשה שמכינים בה פיצה איטלקי בטאבון.

התיישבנו. לא תכננתי לאכול. יותר נכון לומר: תכננתי שלא לאכול.

אבל אז הוא הציע לי חתיכה אחת ואמרנו שאוכל את הכי קטנה.

אכלתי אותה.

המשכנו בטיול, ארזנו את הפיצה.

כשהגענו הביתה, המשכתי לאכול ממנה, יחד איתו. בסוף יצאה שאכלתי פיצה נקודה.

ואז קינחתי בקפה קר - לא שתיתי קפה מיום ראשון.

ואז הכנו פולי סויה (אדממה) והמלחנו אמנם במלח ים אטלנטי, אבל עדיין זה היה סופר מלוח.

אני מוכנה שאדממה יהיה התפוצ'יפס שלי, אוקיי?

אז האם אכלתי כמו שאני אמורה? לא.

האם התעוררתי הבוקר עם כאב בטן? כן.

האם זה נורא ואיום? לא.

ממשיכה היום בדרך שלי, הכול יהיה בסדר.

בראשון שקילה ואני מתרגשת. למרות שאני לא רואה שינוי פיזי בעיניים וגם לא בבגדים,

אני לא האינדיקציה כי בואו, גם כששקלתי 57 ק"ג, וכן שקלתי ככה עד ממש לא מזמן - 

נראיתי לעצמי אותו הדבר. וזו המחלה בעיניי וזה הדבר שאני רוצה לשנות.

חשוב לי איך אני מרגישה, לא איך אני חושבת שאני נראית.

 

Wish me luck

נכתב על ידי Zohar_girl7 , 17/9/2021 11:57  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מחכה לתוצאות, מחכה לשקילה


 

 

אני לא יכולה שלא לחשוב שלא בא לו עליי בגלל הגודל שלי

בגלל השומן שלי

בגלל שאני כבדה

בגלל שאני חורגת מגדר גבולות הגוף שלי

חשוב לו שאוכל את הכמות הנדרשת

חשוב לו שאעמוד ביעדים שהצבתי לעצמי

חשוב לו להסביר לי שהקיבה אלסטית ומתרגלת לכמות שמכתיבים לה

ושזה קורה בבת אחת

הלוואי שהניסוי הזה יצליח ויביא לשיפור בחיי המין שלי

אמן

זה לרדת במשקל

ואז לחטב את העניינים

זה לא נגמר ולא ייגמר

אלה הם חיי.

 

אתמול אכלתי בסדר גמור.

בבוקר שתיתי שייק אנרגיה

בצהריים אכלתי סלא טאבולה כרובית (שהיה לח ואפשר לעשות אותו טוב יותר)

בערב אכלתי את השאריות שלו, כי עקרונית הכמות שהכנתי אמורה להספיק לשמונה מנות.

אחר כך עשיתי מקלחת ושתיתי תה, אכלתי מעמול תמרים אחד אחרון שנשאר (באתר "מצפה אלומות" מכנים אותו אלפחורס)

לא יודעת אם זה חוקי לקרוא אלפחורס לעוגייה שלא מכילה ריבת חלב.

מצד שני, למי אכפת?

זה כן נותן תחושה יותר מושחתת שקוראים לזה ככה.

בלילה גירדתי את הקופסה שנשאר בה מהמילוי של ה"אלפחורס".

זה לא נורא. זה עדיין raw, עדיין בריא. 

אני שונאת את הצמיגים האלה שיש לי בבטן. הבליטות הנוראיות האלה שהורסות לי את החיים.

אתמול לבשתי שמלה וממש ראו אותן. איכסה.

הלוואי שהניסוי שלי יצליח. אני חייבת להתמיד.

בכללי, התמדה זה דבר שנורא קשה לי איתו. והייתי רוצה לשבור את זה ולהצליח להתמיד.

חבר שלי אכל אתמול בחוץ וקנה לואקר חדש, בטעם טירמיסו.

לא התפתיתי ולא אכלתי אותו.

אני גאה בעצמי מצד אחד,

מצד שני מרגישה שאני עסוקה רק בזה ולא עושה שום דבר חוץ מזה,

בלהכין, לשטוף את הכלים, את מעבד המזון ואת הבלנדר,

ואני באמת תוהה עד כמה זה אפשרי לשלב עוד דבר בחיים מתהליך של ירידה במשקל,

יכול להיות שזה הולך לקחת לי את כל הזמן וזה לבחור בין לרדת במשקל לבין לעשות כל דבר אחר?

או שאולי זו פשוט התקופה. אני צריכה קצת לנוח.

זה בסדר וגם את זה אני צריכה ללמוד.

אני קצת מצטערת שמיהרתי לקנות את המכשיר שהופך קישוא לספגטי,

למרות שאין לדעת, אולי אני כן אשתמש בו.

בסך הכול אני מאוד אוהבת ספגטי. התנועה מדליקה אותי. המשיכה של האטרייה אל תוך הפה.

 

היום זה ערב יום כיפור. "מצפה אלומות" שלחו במייל אופציה לתפריט די מפנק ביחס אליהם

שכולל אפילו הקפצה של טופו עם ירקות. אני דפנטלי הולכת לנצל את העניין.

הבוקר שתיתי שייק.

בינתיים אני שבעה. אני מעריכה שלקראת 15:00 אני אתחיל בהכנות של האוכל

ועד אז אשתדל לשתות הרבה מים.

אתמול גם רכבתי קצת באופניים, שוב בשטח, זה היה קשה.

אני חושבת שאבור לכביש בלבד.

 

עד כאן להיום. אמשיך לעדכן מחר.

נכתב על ידי Zohar_girl7 , 15/9/2021 13:34  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סוף היום הראשון


 

 

אז באמת אכלתי קוואקר עם אפרסק בבוקר.

אחר כך היה לי יום קשה קצת עם נסיעות בתחבורה ציבורית ובטרמפים,

בדיקת קורונה מהירה, הליכה של חצי שעה למקום של התיאוריה,

בחינה ולמסלי ולשמחתי עברתי אותה בהצלחה.

הגעתי מותשת.

תליתי כביסה, עשיתי כלים, והתחלתי להכין לעצמי לאכול

למרות שהייתי גמורה מעייפות.

הכנתי ירקות בקרם קוקוס

https://www.alummot.co.il/%d7%9e%d7%aa%d7%9b%d7%95%d7%9f-%d7%99%d7%a8%d7%a7%d7%95%d7%aa-%d7%a7%d7%90%d7%a8%d7%99

 

סוג של, לא בכמויות האלה ולא כל הירקות, אבל מספיק כדי למלא את המחבת (ואת הבטן שלי).

אני שבעה עכשיו. לא היה מזיק איזה כוס קפה קר או כל משקה מרענן אחר,

אבל התכנון שלי הוא להכין לעצמי שייק בהמשך הערב.

 

תכף חבר שלי יחזור, הוא רעב.

ביקש שאכין לו סלט יווני. אעשה זאת.

 

אני כן רוצה לשתף שהרגשתי היום יותר קלילה, הגזים עדיין בוקעים ממני, אבל אני מרגישה פחות כבדה.

ראיתי את עצמי היום במראה של האוטובוס ונראיתי לעצמי פשוט ענקית.

אני כל כך שמחה שתפסתי את עצמי בידיים בזמן, ומקווה מחר לעשות גם אימון ולא רק אופניים.

 

בשבוע הבא יש לי יום הולדת ביום חמישי, ואני מקווה מאוד להצליח לעמוד ביעדים שלי עד אז

ואם כן, לגמרי אפנק את עצמי במסעדה עם חברים.

נכתב על ידי Zohar_girl7 , 13/9/2021 19:39  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי:  Zohar_girl7

בת: 27





© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לZohar_girl7 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Zohar_girl7 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2021 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)