אני כל הזמן חושדת - אני כאן מהסיבות הלא נכונות

רצתי לחפש מישהו שאני בכלל לא אמורה למצוא, ואני מחטטת כאן בחיים שלכם רק כדי לראות אותו בכם, והוא בכלל לא כאן

אני נמנעת משלי, נמנעת משלי נואשות כי אם אמצא, אם אמצא ואמצא - 

להיות כאן מזכיר לי כמה הדרך עוד ארוכה, כמה חצבתי בעצמי מוטיבציה ומטרה והיום אני עומדת באמצע קצת-שומקום קצת-כלדבר חסרת חמלה כלפי עצמי

אני נוגשת עבדים בתסרוקת פזורה, ואין בי רחם כשאני שוב חושבת שאני לא מספיק טובה

אני לא מסוגלת לעמוד כאן מול עצמי ולהיות כנה. 18 שנה והכתיבה פתאום היא רק מצוקה. זה בטח אומר כל מיני דברים על המדיום, זה בטח אומר כל מיני דברים עלי. אין לי כוח להתמודד עם אף אחד מהם עדיין.