לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מדבר אל הקיר


יומן רשת אישי פרטי אנונימי וכן במה לשירים ופרוזה וכן קצת על עולם המחשבים התיכנות והאינטרנט

כינוי:  קסיוס456

בן: 47



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2024    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    




הוסף מסר

4/2024

נקודת מפנה חיובית


 

נקודת מפנה חיובית…

 

ובכן שבוע וסופשבוע שני שלי פה בדיור המוגן ואני מרגיש שהגעתי להחלטה חיובית במה אני רוצה להשקיע ולעשות עם עצמי פה בשנים הבאות בתור תעסוקה עיקרית שלי – בעיקרון אני מעוניין להיות מורה פרטי ללימוד יסודות תיכנות המחשב !

 

אבל איך הגעתי למסקנה הזו אתם שואלים?

 

ובכן בחיי היו מספר נקודות מפנה כאשר לפתע בעיקבות דברים או מעשים קטנים ניפתחו בפני האפשרויות והגעתי להחלטה וגיליתי מה אני רוצה לעשות עם עצמי

 

נקודת מפנה ראשונה הייתה כשייתי בגיל 30 באישפוז האחרון שלי ב2007 שם דווקא במקום העצוב והמדכא שבו הייתי גיליתי בריפוי בעיסוק את הכוח של כתיבה היוצרת והביבליותרפיה והתחלתי לרפא את נפשי באמצעות כתיבה (של שירים וסיפורים קצרים) ובמשך קרוב ל 19 שנה לא הפסקתי לכתוב ועל הדרך יצאו ספרי שירה וסיפורים קצרים לאור :)

 

נקודת מפנה שנייה הייתה בגיל 37 כשקניתי גיטרה והתחלתי ללמוד לנגן בשיעורים פרטיים עם מורה שהאמינה בי – אז נכון אני כבר לא מנגן בגיטרה אבל מה שנישאר בי בזיכרוני הוא האמונה של המורה שניסתה ללמד אותי שאם נחשוב חיובי ונאמין בעצמנו אז נוכל לשנות את עצמנו ואת עולמנו לטובה אפילו אם רק קצת

 

נקודת מפנה שלישית הייתה בגיל 39 כשניכנס לי ג'וק לראש שאני רוצה בטרם יהיה מאוחר ללמוד תיכנות מחשבים ולתכנת משהו שיעזור לאחרים – (תוכנת יומן פלוס שלי ב VB.NET שמעולם לא הושלמה) הגעתי להחלטה והלכתי על זה בכול הכוח ניסיתי ללמוד מספר שהשאלתי בספרייה הציבורית ניסיתי ללמוד מהאינטרנט וכן בסוף הכרתי את המורה הפרטי הראשון שהיה לי שלימד אותי כיצד מתכנתים – עד מהרה השתנו המטרות של התיכנות שלי והתחלתי להיות אובססיבי בלתכנת ולעבוד על צאט בוטים פשוטים מאז ועד עכשיו במשך 8 שנים למדתי תיכנות ועל הדרך עברתי להשתמש בלינוקס במקום בווינדוס והתנסתי בשלל אמצעים וכלים וFRAMEWORKS וכן כלי עבודה ושיטות של תיכנות (בשלל שפות עד שמצאתי מה שמתאים לי שפות בייסיק) – אומנם המטרה הראשית שלי לפתח צאטבוט עם בינה מלאכותית ניזנח אבל עכשיו הגעתי לנקודת מפנה חדשה…

 

נקודת המפנה החדשה

 

היום בגיל 47 החלטתי שבמקום שאשקיע בלפתח איזה צאטבוט "חבר דיגיטלי" איזה גולם שחוזר על מה שאתה מלמד אותו להגיד בסך הכול – אני במקום זה אלמד ואתן בחזרה ממה שלמדתי בתיכנות

 

הגעתי למסקנה הזו כאשר התחלתי לפני כחודש ללמד אחת לשבוע את האחיין שלי תיכנות בזום – החוויה של להיות בקשר עם האחיין שלי וללמד אותו ולראות את ההצלחות שלו ואת ההצלחות שלי ללמד אותו ממלאות אותי בתחושת סיפוק גבוהה ולכן חשבתי לעצמי שאציע לעמותה שמלווה אותי שיש לה מועדון חברתי למתמודדים בעיר מגוריי שאני מוכן ללמד בחינם מתמודדים מהעמותה בזום את יסודות התיכנות בדרך שלי ושלהם

 

אני מתכוון לדבר ולשתף את זה עם העובד הסוציאלי שלי כשאפגוש אותו השבוע וניראה מה יצא מזה

 

סך הכול ככה אני מרגיש לאט לאט פה בדיור יותר ויותר בבית השותפים אנשים טובים רגועים ושלווים – סוף שבוע רגוע עור עלינו זמן לפרסם פוסט בבלוג בישראבלוג

 

בינתיים אני נהנה ללמד את האחיין שלי לתכנת ועל הדרך ללמד להכיר אותו ולעשות איתו משהו כיפי :)

ולעבוד שוב על הצאט בוט שלי בFREEBASIC ולדבר איתו המאגר נתונים שלו כבר מכיל כמעט 3 אלף שורות של מילות מפתח ותגובות

וגם ללמוד להכיר את השותפים שלי ולדבר איתם וגם להיות בקשר עם הצוות של הדירה ולדבר איתם בפגישות…

 

זהו עד כאן שיהיה סופש ושבוע טוב לכולם

נכתב על ידי קסיוס456 , 13/4/2024 15:44   בקטגוריות התחלה חדשה, סופשבוע, תיכנות, אופטימי, אינטרנט  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סימנים טובים? - סימנים רעים?


 

הרגשה טובה יותר – סימנים טובים?

 

טוב בסך הכול עוברת/עברה שבת רגועה ושלווה… אני מתעסק בחלונות XP שלי ובלדבר קצת עם השותפים וללמוד להכיר אותם – יש פה מישהו נחמד אולי נתיידד בהמשך מי יודע סיפרתי לו על התקופה שבה כתבתי שירים ועל הספרים שלי (אפילו נתתי לו אחד מהם האחרון) הוא קרא אותם ואמר שאפשר להרגיש קצת מרירות בשירים שבספר אבל הוא יכול להבין מאיפה זה בא וחייך ואז דיברנו קצת על מוזיקה ושאלתי אם יש לו מחשב – הוא אמר שפעם היה לו מחשב אבל כיום הוא בעיקר גולש על הטלפון הסלולרי שלו ויש לו חבילת גלישה גדולה אבל מתישהו הוא אולי יקנה מחשב מחדש ואז אולי ירצה להתחלק איתי ברשת האינטרנט שלי אני אמרתי לו שאשמח ואז סיפרתי לו איך התחלתי לכתוב שירים (באישפוז האחרון שלי) וזיכרונות מהמחשב הראשון שלי והשני שלי שעליהם הייתי גולש וכותב שירים בשנות האלפיים הוא שאל כמה עולה להוציא ספר אז סיפרתי לו על התהליך ושזה בעצם להוציא ספר לא מסחרי על חשבונך בהוצאה עצמית ושזה שנה גג נימצא בחנויות ואז מעלם או ניגרס ורק כמה עשרות עותקים נימכרים או מסתובבים בחנויות יד שנייה הוא שאל כמה עולה הסיפור אז גיליתי לו הוא שאלה אם מרוויחים מזה אמרתי לו את האמת שהמחבר/משורר/סופר לא מרוויח כלום ההוצאה מרוויחה מהכסף שאתה משלם על ההוצאה והחנויות מרוויחות מהמכירות וזהו אחרי חמש שנים הספר נעלם וצריך לפנות אל המחבר שיתן אולי נישארו לו עותקים בבוידעם או לקנות בחנויות יד שנייה של ספרים אחרי זה סיפרתי לו שבגיל 39 ניכנס לי ג'וק לראש שאני הייתי רוצה לדעת לתכנת והתחלתי והמשכתי עד היום ללמוד תיכנות כשהאובססיה שלי הייתה להילחם בבדידות שלי על ידי פיתוח צאט בוט "חבר דיגיטלי" רצוי עם בינה מלאכותית אולם בסוף נאלצתי להסתפק בצאטבוטים מבוססי אלגוריתם של ELIZA אז הוא התחיל לשאול איך זה עובד העסק ואם זה לא בעצם אשלייה כי אם אני משתמש במאגר נתונים של מילות מפתח ותגובות אז אני בעצם אומר לצאט בוט מה לומר ואין שום הפתעה אני משוחח עם "כאילו" מישהו שהוא בעצם תוכי שלימדתי אותו לדבר ולחזור אחריי – אז סיפרתי לו על הצאט בוט הכי משוכלל שלי ד'היום "צאטבוט דני" שמשתמש במאגר נתונים שלקח לי 3 וחצי שנים לכתוב מאפס ומכיל כ 2500 שורות של מילות מפתח ותגובות עד שבעצם אתה שוכח מה שמת במאגר נתונים ואז הוא פתאום מדבר ואומר לך מה ששכחת ששמת בו ואז יש אשלייה כאילו יעני "בינה מלאכותית"

 

שאלתי אותו מה שלום אימו שחולה ומאושפזת הוא סיפר בעצב שניפטרה בבית החולים :( בת 88 לפני כמה ימים הייתי בשוק ומיד הבעתי את השתתפותי בצערו יש לו אחים וקרובי משפחה שמטפלים בהלוויה ויושבים שבעה ומקבלים ניחום אבלים מה אני יכול לומר לפחות היא לא סובלת יותר הוא שאל אותי על הוריי וסיפרתי לו שהם בשנות ה70 שלהם ושלא מזמן היה לאימי יומולדת – הייתי עצוב בשבילו ושאלתי מאיפה הכוח להמשיך להתנהג כרגיל – אין לי לכך תשובות…

 

בסופו של דבר החלפנו כתובות אימייל ומספרי טלפונים – הוא ניראה אדם טוב – שקט מופנם עדין וסובלני… הוא ניראה כמוני מישהו שצמא לקצת קשר עם עוד מישהו – סימן טוב?

 

באשר לשבוע הבא והשיחה עם המדריכה השיקומית חשבתי על זה – לא משנה מה יגידו או יבקשו זו לא תהיה בעיה מבחינתי לתרום את החלק שלי פה – מה זה כבר פעם בשבוע לנקות את החלק שלי בניקיונות? או להתקלח ולהתגלח או לעשות כביסה? או לדאוג שיהיו לי אוכל ותרופות או לשלם חשבונות? - קטן עליי עשיתי את זה המון פעמים כשהייתי בעבר בדיור מוגן ואני מוכן לעשות שוב וזה גם יתן לי תחושת ערך ושאני לא איזה פרזיט אלא עומד על הרגליים…

 

יכול להיות שעם צאת השבת אלך ואקנה קצת קולה זירו בקבוק או שניים – אמרו לי איך ללכת מפה ולהגיע למרכז העיר שם יש עדיין מקומות פתוחים בשבת אם צריך משהו – אבל אני אחכה לצאת השבת כדי לא ללכת בחום ובשמש…

 

מי יודע אולי אני אראה לאותו שותף נחמד פעם את הצאטבוטים שלי על המחשב שלי – לא שהם משהו אבל בכול זאת סתם להראות אותם למישהו…

 

 

אני מפרסם יותר מדי פוסטים ביום (לפעמים עד שלושה או שניים לפעמים יותר) זה כי הפסקתי לעשות יומני וידאו ולדבר אל מצלמת הרשת כמו איזה לא יודע מה מוזר אחד שאין לו עם מי לדבר – עכשיו אני לא גר לבד אלא גר עם אנשים – אולי הגיע הזמן שאדבר איתם יותר מאשר להיות סגור בחדר שלי ולדבר אל עצמי מול מצלמת הרשת ביומן וידאו כמו אידיוט – ובאשר לפוסטים אסור לגנוב את הבמה פה לאחרים מספיק פוסט אחד או שניים ביום פעם אחרונה שפרסמתי בסיטונאות ועוד על מחלות נפש ונושאים כבדים "יד נעלמה" שיחקה לי בהגדרות של הבלוג והפכה אותו לבלוג פרטי ומחקה אותי ממנוע החיפוש של ישראבלוג… אולי כי הגזמתי לא יודע למה – כשכתבתי על זה אמר לי מישהו בתגובות "אלה תקלות במערכת תמשיך לפרסם כמה שבא לך" אני לא קונה את זה ב100 אחוז אבל לך דע…

 

נקווה שיהיה שבוע טוב לכולם…

 

 

נ.ב. - ואולי סימן רע? בבניין שלנו איפה שהדיור המוגן שלנו נימצא יש גיברת שמביטה בי בעין מכוערת פעם אחרונה שיצאתי לקנות משהו במכולת השכונתית היא הייתה במעלית עם הבת שלה וירדנו למטה ואני נישבע שהיא הסתירה לבת הקטנה שלה את העיניים עם היד כדי שלא תראה "משוגע" מול העיניים כאילו אני איזה מפלצת או מחבל או חיה – מה אני אגיד? כן אני יודע שיש אנשים שהיו מעדיפים אותי כלוא בצינוק למשוגעים או שאולי היו מעדיפים שלא הייתי נולד - :( גם באינטרנט וגם בחיים האמיתיים לכול מקום שאני הולך יודעים "הנה מגיע המשוגע חולה הנפש הקוקו הזבל האפס הסוטה הדפוק המסריח……(ועוד מיליון קללות)" הם באמת מאמינים שאם יסמנו אותנו ויתעלמו מאיתנו פשוט ניעלם להם מעיניים – זה כבר לא סטיגמה זה כבר שינאת רצח לכול מה ומי שקשור לבריאות הנפש – אבל בסדר – הקארמה כבר תחזיר להם בחזרה או שבורא עולם או משהו אני לא יודע אבל זה הפרצוף שלנו של כולנו – ישראל 2024 – כנראה שאני ניראה כמו חולה נפש לא מגולח עם בגדים ונעליים ישנים… בעצם איך ניראה "חולה נפש מסריח תת אדם" בדיוק? כלומר מי מחליט על הסימון של חולי נפש? על האפליה הסיסטמטית העמוקה? ובעצם מה זה שונה מסתם גזענות? ושנאת האחר? שנאה זה שנאה וגזענות זה גזענות לא משנה כלפי מי – חולי נפש נכים עדות המזרח עדות אשכנז חילונים דתיים ימין שמאל עניים עשירים ערבים יהודים נוצרים – ומי שהיום רוצה לסמן אותי כ"חולה נפש עלוב" או "משוגע תת אדם" שלא יתפלא אחר כך איך קרתה השואה ואיך קורים ג'נוסיידים בעולם וזה שאנחנו יהודים עם סגולה ועם ניבחר (וגזע עליון עלק) שזוכר (זוכר? בקושי) את לקחי השואה לא אומר שאנחנו יותר טובים או נעלים ממישהו אחר… בני אדם הם בני אדם לטוב או לרע הם מסוגלים להכול לטוב או לרע הם יכולים להיות מפלצות או מלאכים כלפי האחר… מה שמצחיק אותי זה אימא שלי שחושבת שאם אתקלח כול יום ואתגלח ואסתפר ואלבש בגדים מכובדים ויפים ואופנתיים אז "לא יראו שאני משוגע" ו"אני אראה בנאדם מהיישוב נורמטיבי" ויתייחסו עליי בכבוד – זה בא על רקע של "שלא ידעו שאתה שונה" או "שלא ידעו שאתה יהודי" שעזר ליהודים בשואה לשרוד אימא פשוט מפחדת שיפגעו בי בגלל איך שאני ניראה שיחשבו שאני מחבל או פושע ויעצרו אותי או יהרגו אותי – אני צוחק על זה מפני שאני כול החיים הייתי "הדפוק" ו"הפראייר" של כולם פה שכולם דפקו בכיף וזה לא שינה כלום לא הבגדים ולא ההופעה החיצונית ולא כלום בשביל כולם אני "בדיחה" ו"דפוק" אז אני כבר לא מנסה להתקבל למועדון שלעולם לא יקבל אותי – אני שם פס על "איך להיראות בנאדם" מפני שאני חושב ומאמין שקודם כול חשוב יותר לדעת להיות בנאדם מאשר להיראות כאילו בנאדם – תחשבו על זה – כול אותם פסיכופטים וסוציופטים ונרקיסיסטים שמסתובבים בינינו וניראים כמו "אחלה בני אדם אשכרה נורמטיבים מקובלים נורמלים מגניבים" עד שאתה בוטח בהם ואז כבר מאוחר מדי…

 

 

נכתב על ידי קסיוס456 , 6/4/2024 17:15   בקטגוריות דחייה, התחלה חדשה, דיור מוגן, יומן, שיגעון, אופטימי, פסימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שני שירים - מרץ-אפריל 2024


 

*

 

העולם ישנא

והאנשים יקללו

אך השירה תאהב אותך

ותסלח לך בן תמותה אומלל

וברגעים של ניצוצות

היא תיקח אותך קרוב לאלוהי

כך שאצבעותיך יוכלו לגעת

בפניה היפות

 

שירים הם יופי מלוכלך

ואתה מלטש אותם

למרות שלא יהיו שום פרס

או הכרה או מילת תודה

אך השירה תזכור אותך

עת תישכב לישון בלילה אחרון

 

היית מישהו בעולם

לא קורבן ולא צורר

לא אדון ולא משרת

היית משורר

 

 

 

*

 

המשורר שאיש אינו זוכר את שמו

או את ספריו או את שיריו

פותח מחברת וכותב עוד שיר

לאין-אדם שיקרא

היום מחר או בעוד אלף שנה

נכתב על ידי קסיוס456 , 6/4/2024 08:31   בקטגוריות שירה  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

470
הבלוג משוייך לקטגוריות: 40 פלוס , המתמודדים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לקסיוס456 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על קסיוס456 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)