סגירת
מעגלים
אני
מרגישה שזה הסוף
וזה
מוזר, כי אני יודעת בתוך תוכי שאני הולכת להמשיך לחיות, אבל במקום אחר
אבל
אני גם יודעת שהולכת להיות פרידה גדולה, קולקטיבית
מהמון
אנשים יקרים לליבי, אולי אפילו מאלה שהכי יקרים לליבי
אז אני
סוגרת מעגלים במהירות שיא
מסכמת
סולחת
כמו
שעושים לפני המוות
ממש
ככה
אני
עדיין לא יודעת לאן בדיוק אני אמשיך
אני
פשוט מבינה שאני הולכת למקום אחר
ואני
גם מבינה לאן הם הולכים
וזה איך
לומר
מדיר מעיני
שינה
אני יודעת
שבסופו של דבר כולנו חוזרים
ועוברים
ומתאחדים
בסוף
וזה מנחם
אותי
הידיעה
הזאת מנחמת אותי
הייתי
שמחה שאם מישהו קורא או יקרא את זה
הוא ינסה
לסגור מעגלים בטוב עם סביבתו, משפחתו, חבריו
להעריך, לתת אהבה, ולסלוח
מעין
הרגשה של
"נפרדתי"
ולא
הרגשתי של
"נעלמתי"
זו
ההרגשה שלי
אני
נפרדת מכולם
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
