הצלחתי לקפל כביסה, זה מה שעשיתי היום, אהה ולאכול פחזניות במילוי קרם שדודה שלי הביאה לנו כשבאה לבקר. כאילו ולא מספיק אני שמנמנה.

לא הצלחתי ללמוד היום, אנסה עוד מעט לשבת על זה. אני חייבת.

מחר אני עובדת מוקדם בבוקר, ועוד שעות נוספות, מחכה למשכורת שתבוא, אין לי כוח למחר, אבל אני מוכרחה. היום הייתי אמורה ללכת לחגוג לבן דוד שלי יומולדת במסעדת בשרים תל אביבית, אבל בסוף וויתרתי, לא ממש מתה על בשרים. אז לא הלכתי בסוף.

במקום זאת, פינקתי את עצמי בזוג עקבים, ושמלת ערב, לא שיש לי איפה ללבוש, אבל אני אוהבת להסתכל על עצמי ולראות שאני מהממת מבלי להשוויץ בכך לאחרים.

מרגישה שמעופפת מעליי עצבות מסויימת, כנראה זו מין חרדה לקראת מחר בבוקר, עוד יום עבודה, במקום שלא טוב לי בו.

הלוואי שאאזור אומץ ובחצי השנה/ שנה הקרובה אעזוב את המקום.

וזה מתנגן לו ברקע:

https://youtu.be/O43xP-flIz8