כבר הרבה זמן רציתי לעשות צום 3 ימים בשביל

- משמעת עצמית

- לראות מה הגוף שלי מסוגל לעשות ולהיות גאה בו/בעצמי

- כל הדברים הבריאותיים שקשורים לצום

- נראה לי שאף פעם לא הייתי במצב של ketosis והייתי רוצה לדעת איך זה מרגיש

בימים האחרונים גם ככה הרגשתי סוג של grief והרגשתי שזה זמן טוב לנסות. אז... לצערי לא הצלחתי 3 ימים אבל עשיתי 42 שעות. ביום הראשון הרגשתי רעבה אבל לא יותר מזה. הרעב בא והלך בגלים וזה לא כזה נורא. היום השני (היום) כבר התחלתי להרגיש מוזר וסוג של עקצוצים של חום בכל הגוף. זה עוד היה בסדר אבל אח"כ התחלתי להרגיש שמגיע עליי כאב ראש ובחילה והפסקתי (כי אמרתי לעצמי שאני אפסיק אם ארגיש *רע*).

אני חושבת שזה משהו שאני צריכה לאמן את עצמי לעשות בהדרגה כי פעם גם היה לי קשה לעשות את החלון אכילה של 8 שעות ועכשיו זה בא לי בקלות/בלי שאני צריכה לחשוב על זה.

עצוב לי. אני מרגישה שעוד קשר הולך להתפוגג וזה לא שיש לי הרבה קשרים מלכתחילה. הפעם הקודמת הובילה אותי להרבה introspection וחשבתי הרבה על דברים שעשיתי לא נכון ואיך לא לחזור עליהם בעתיד. הפעם אני לא בטוחה שזה יוביל למשהו כזה כי הפעם זה לא היה באשמתי/בשליטתי. לפחות זה מה שאני מרגישה עכשיו.

אני חושבת שמשהו שברור לי זה שאני צריכה לפתוח את עצמי לעולם כי אני כבר רואה שחברויות זה לא משהו שבהכרח נמשך המון שנים וכמו שמשהו נגמר ככה משהו צריך גם להתחיל.

תקועה. אני תקועה ולא למדתי כבר 3 ימים. מרגישה בדיכאון. מרגישה לוזרית. מרגישה עצובה על עצמי שאני מרגישה ככה. כואב לי הראש אז קשה לחשוב בכל מקרה.