לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

שנאה.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


5/2022


אני קצת שונא את השם של הסרטון הזה אבל תתעלמו ממנו ופשוט תקשיבו.. אוליי תזהו.
-
לא חשבתי על זה המון לאחרונה אבל אני מתחיל להרגיש שוב את הבדידות הזוגית.
הייתי צריך את הזמן הזה כדי להתגבר עלייך, ולקח לי לא מעט זמן, למרות שכמובן עם הקורונה זה (לדעתי) רק עיכב דברים.
אבל עכשיו אני מרגיש שאני ממש רוצה להרגיש דברים שוב.
אני רוצה ליצור זכרונות חדשים, לנסות דברים חדשים, או לעשות שוב דברים שלא עשיתי כבר הרבה זמן.
וספציפית אני מדבר פה על דברים שדורשים (או כוללים) בת זוג.
אין לי בעיה ללכת ולעשות דברים חדשים לבד, או לעשות מה שמשמח אותי...לבד - אבל נמאס לי מזה.
לא להיות that guy אבל נשים פה כל כך שונות מבישראל שזה מחרפן אותי לפעמים.
כאילו, אנשים בכללי מאוד שונים - אבל נשים במיוחד.
הרבה יותר מופנמות, באותו הזמן חושבות שהן הרבה יותר טובות מכולם/ן, ובכללי מבחינת התרבות זה כל כך שונה.
אני אשמע כמו אגואיסט מסריח אבל it is what it is - בארץ היה לי כל כך הרבה יותר קל עם נשים.
וזה לא כי יש משהו רע עם נשים בארץ, זה לא שהן יותר "קלות" או בולשיט כזה, פשוט התרבות שונה כל כך ורואים את ההבדל.
בארץ היו בחורות שהתחילו איתי כשהייתי רווק וכשהייתי במערכת יחסים, לפעמים זה היה ממש מבלבל אותי.
ואני לא אומר שהתרגלתי לזה או משהו כזה, אני חושב על עצמי בתור גבר די ממוצע (חברים שלי היו מתעצבנים עליי אם הם היו קוראים את זה עכשיו).
אבל אוליי בארץ הייתי קצת יותר "יוצא דופן"?
לא יודע. עוברות לי מחשבות לפעמים לחזור לארץ כדי למצוא לי מישהי נחמדה ואז לחזור איתה לפה.
אני כן מאמין שעצם העובדה שאני לא יוצא הרבה מהבית - כרגע רק מהבית לעבודה ובחזרה - אומר שאני פחות במצב של לפגוש אנשים חדשים.
כן, אני נוסע באוטובוס ורואה לא מעט אנשים במהלך היום, אבל אלה אנשים זרים שכנראה לא אראה יותר, או מקסימום אמשיך לראות אותם כי אנחנו נוסעים על אותו הקו - אבל עדיין אין באמת יותר מדי אפשרות להתחיל לפתח שיחה או להכיר אותם. בין אם זה כדי ליצור חברים חדשים או כדי להכיר מישהי.
anyways חפרתי לא מעט, יותר ממה שהתכוונתי, אבל אוליי זה טוב שכתבתי הרבה.
אני פשוט רוצה שינוי במצב הזוגיות שלי - נמאס לי להרגיש בודד, ואני רוצה ומוכן ליצור זכרונות חדשים.
נכתב על ידי , 19/5/2022 02:04  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




פאקינג שונא את ההרגשה הזאת.

חשבתי על זה כל הדרך באוטובוס אחרי ששמתי לב.

ואפילו שיכולתי לומר משהו, הרגשתי שלא באמת יכולתי.

כי אצא מוזר/קריפ. זה יהיה awkward. כי מי אני בכלל.

וכן, זה יכל להיות משהו שיעזור, ואולי משהו שיוערך.

אבל זה גם יכול להיות סתם פאקינג מוזר ולא נעים.

 

אני שונא את ההרגשה הזאת.

ההרגשה שאתה רוצה לעזור לבן אדם זר, או רוצה להציע עזרה או אפילו אוזן קשבת.

אבל אתה לא יודע איך לגשת לזה. ואתה לא רוצה שיחשבו שאתה מוזר.

או שיחשבו שאתה חושב שאתה יודע הכל.

וזה לא עניין של להתחיל איתה.

ולא עניין של לנסות להשיג מזה משהו.

נטו לתת מעצמך.

 

ורוב הסיכויים הם שלא נתקל אחד בשני שוב.

ואין לי מה לעשות עם זה.

וההרגשה הזאת תעבור תוך יום יומיים.

 

אבל זאת לא הפעם הראשונה שהרגשתי את זה ולצערי לא הפעם האחרונה.

נכתב על ידי , 13/5/2022 02:12  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




בנקודה הזאת אני לא זוכר אם זה ב 5/6 או ב 6/5 אבל זה לא באמת משנה.
אני מקדיש את השיר הזה לך.
....95% ממה שנאמר לא באמת תקף אלייך, אבל המטרה היא להעביר נקודה.
Fuck you. :)
נכתב על ידי , 6/5/2022 22:05  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי: 

בן: 27



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , משוגעים , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לIncipit Hatred אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Incipit Hatred ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)