לפני שהגועל נפש הזה התחיל הייתי על הקצה בגלל כל מיני דברים כמו לחסוך מלא כסף ומיליון עבודות הגשה ועייפות בלתי נסבלת וערימות של עבודה, אתם יודעים, העצבים בעיניים שלי לא הפסיקו לקפוץ. לפני חופשת הקיץ הייתי על הקצה בגלל המבחנים הנוראיים האלה והמינוס בבנק ובגלל עניינים שקשורים בחיי פרישות, ועוד ערימות של עבודה. לפני שפגשתי את המורה שלי הייתי על הקצה בגלל שהרגשתי שאני לא מתקדמת לשום מקום בחיפוש שלי, שאני מאבדת את עצמי כשאני יוצאת עם גבר, שאני רוצה לתרגל לפחות חמש דיסציפלינות של יוגה לא כולל מדיטציה ולימודי מתמטיקה אבל בעצם יש לי ערימות של עבודה ואני נמעכת. לפני שפגשתי את המורה שלי ליוגה הייתי על הקצה כי פשוט הייתי באמת באמת על הקצה. ועכשיו אני על הקצה כי אני מרגישה קרבית ואלימה ומלאה בשנאה, יש בי אלימות בשביל כפר שלם אני מבינה את זה טוב מאוד. מרגיז אותי כל האנשים הרוחניקים האלו, הם משחקים אותה כאילו אין בהם אלימות, חבורה של קדושים. כל בני האדם אלימים, ואנחנו יכולים לטפל באלימות שלנו אך ורק כשאנחנו מסתכלים לה בעיניים, ואף פעם לא עד הסוף. אני בזה לאנשים שמכירים את ההיסטוריה של העם והמדינה שלנו ועדיין מעמידים פני יפי נפש, שבטוחים שדו קיום זה עניין. אפילו מדינות ערב שונאות את הבלשתינים, זה בגלל שלא משנה לאן הם היגרו הם גררו את הכאוס אחריהם, תשאלו את ירדן ואת כווית הן ישמחו לספר לכם. אני לא מבינה במוח הקטן שלי איך אפשר בכלל לחשוב על חיים לצד חברה שבספרים שלה כתובים הדברים האלה, מעולם לא הבנתי, תפקחו את עיניכם ותקראו מה כתוב שם. אז העבודה שלי מדשדשת והלימודים נדחו ואני במצב על הפנים, אני באמת מרגישה נורא. יש לי מזל גדול שאני והאהובים שלי בסדר. מישהו שהכרתי לפני המון שנים נרצח במסיבה, הוא תמיד היה נחמד אלי אפילו כשהייתי ילדה ממש פריקית וניתקתי קשר עם כולם. אני יודעת יותר מדי עובדות גיאופוליטיות, יחד עם יתר העניינים והדעות שלי קשה לי לישון בלילות, אני נרדמת עם החבר שלי כי הוא כזה מלאך שלי. הוא מלאך שלי וזה למה אני אוהבת אותו, והוא המלאך שלי בגלל שהוא אוהב אותי, והוא אוהב אותי בגלל שאני מלאכית שלו, ואני מלאכית שלו כי אני אוהבת אותו. ואנחנו אוהבים לישון ולהתכרבל ביחד, והוא אוהב כשאני עושה קולות של חיות ואני אוהבת כשהוא מסתכל עלי בעיניים גדולות ומנשק את כל הפנים שלי עם כל האהבה שבעולם. כשאני זקוקה לו הוא עוטף אותי ומכין לי עולם חדש משלי שאני יכולה לנוח בו עד שאני מוכנה לצאת, אז אני לא ממש צריכה לכתוב שטויות בבלוג.

דברים טובים שקורים זה שתלמידה שלי קיבלה 100 במבחן במתמטיקה. לפני שבוע הגיעה תלמידה חדשה, אמא שלה אמרה שהמליצו עלי בקבוצת ווצאפ של השכונה. הצמחים שלי עושים לי שמח. הצלחתי להתקדם באיזור איזוטרי של היוגה שאני מתרגלת כבר חודשים. אני יודעת 46 אותיות דווה-נאגרי בעל פה. תרגילי הבית בקורסים של השנה אפילו לא חצי קשים כמו התרגילים של השנה שעברה, תודה לאל!!!!!!!!!!!!!!!!

וכמובן איך אפשר לשכוח...