עם ציפור נפשי אשכב דומם, ואערוך חשבון נפש. זו הציפור שבורת הכנף, נאחזת בכח בשארית שנותרה, כך בדד היא עומדת ומקור מתכרבלת בנוצות הכאב והפחד.
עם ציפור נפשי אשכב דומם, ואקונן על חומת המגן. זו חומה של ניתוק, מן חומה של דמיון בעולם של פחדים, של דמיון. נשענת בכח על רגלה בדלילה מנוצות של פורקן ותשוקה שהיתה לא היתה.
זה סוד ללא מילים, ואת אותי תדעי חושי מתערפלים חולפות תשוקות כמו צללים, ואת אותי תדעי בתוך הנצח תצעדי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
