עד העונג הבא.

"במגירה קטנה ליד מיטתי אשמור את מכתבי אלייך, לאט לאט אספר לך סיפור במילים, אשלח לך אותו ואחכה לתשובתך... ואם תראי דמעות על המכתב תדעי זאת אני שמתגעגעת אליך.."

אני אכתוב לך הכל במכתב, אגיד לך מה אני חושבת,מרגישה,מצטערת, הכל אני ארשום אני יתן למילים שלי לדבר במקומי.
אני אכתוב ואכתוב ולא אפסיק.. לא אפסיק לעולם לכתוב לך כי כל יום יש דברים חדשים, וכל יום אני מגלה משהו חדש ואני יודעת כמה אני רוצה שתדעי כל יום מה גיליתי, וכל יום מה עברתי.
ואני אכתוב ואכתוב ולא אעצור, לא אעצור לעולם.. כי את הכל אני אספר לך, כל מה שעברתי, כל מה שאעבור, הכל.
ואני כל יום אכתוב לך, כל יום מחדש על כמה שאני מתגעגעת וכמה שטוב לי ככה רחוק מכולם.
וככה ימים על גבי ימים מכתבים על גבי מכתבים אני אכתוב לך.
והמילים שלי בשבילך לעולם לא יגמרו, והמחשבות שלי עלייך לעולם לא יפסקו..
והרגש, הרגש שלי שיכל לגדול ולגדול. תמיד תיהיה לך אצלי בלב פינה..
וככה כל יום אני אכתוב לך, על הכל ולפני שאטוס אכתוב לך מכתב ארוך שבו אפרט את הכל, את כל רגשותיי אלייך, את כל מכאובי מכל הסיפור, את התנצלותי הכנה, את כל הכוונות שהיו לי ונדחו.. הכל אני ארשום.
ולמילים יש כוח כמו שאין לצבא שלם, והמילים שלי, המילים שלי יפילו אותך לרצפה,ואז ירימו אותך חזרה, כמו שעשיתי לך.. למרות שזאת ממש לא היתה הכוונה.
ואני אכתוב לך ולא הפסיק.
ואת, את תשבי ותקראי, תבכי ותצחקי, תשנאי אבל תאהבי, תתגעגעי אבל תשמחי, תרצי לחבק וגם אני ארצה.
וכמה שארצה את החיבוק שלך, (את אפילו לא מבינה כמה.) ואזכר בחיוכך ודמעה תזלוג מעייני, ואז אזכר בכמה אצטרך את חיבוקך שאחזור..
ואחשוב עליך כל יום, ואכתוב לך, אכתוב לך כל יום.

3>