עד העונג הבא.

לו הייתי יכולה הייתי עפה על כנפיי נשרים (למרות שיש לי פחד גבהים.) רק כדי לראות אותך, הייתי מביאה לך חיבוק ארוך,ארוך רק כדי להחזיר לך את כל הכוחות שנעלמו בלי ששמת לב, וכשהינו הולכות לישון הייתי מספרת לך סיפור שהיה מביא לך חלומות טובים, הינו הולכות לישון כשאת בזרועותיי ואני לוחשת לך כמה את חשובה לי. לו הייתי יכולה הייתי גורמת לך לחייך בכל שניה, הייתי אוספת את כל הבדיחות בעולם לתוך קופסה ומביאה לך אותה רק כדי לראות אותך מחייכת ואז כשהיית מחייכת,ליבי היה מפסיק לפעום ומקשיב לחיוכך מדבר אליי. לו הייתי יכולה הייתי לוקחת את כל העצב שלך (טוב הייתי משאירה 10% אי אפשר בלי עצב בחיים) וזורקת אותו הכי רחוק שאני יכולה, הייתי חופרת את הבור הכי עמוק בעולם וקוברת שם את העצב שלך, רק כדי לראות אותך באמת מתחת למסכות דיכאון שלך. לו הייתי יכולה הייתי מעבירה כל שניה פנויה שלי בלחבק אותך ובחיים לא להעביר אותך למישהו אחר, הייתי יושבת שעות ומקשיבה לך מדברת, שותקת, מסתכלת, מחבקת. לו הייתי יכולה הייתי קונה לך הכל רק שתייהי מאושרת, כמה סיגריות שתרצי, ואפילו אלכוהול. לו הייתי יכולה הייתי מדברת עם אלוהים ומבקשת שהירח יהיה כל יום בשמים, חוץ מ-5 ימים בחודש (שלא ניקח אותו כמובן מאילו) והכוכבים היו שרים לנו. לו הייתי יכולה הייתי אוהבת אותך ביום, בצהרים ובלילה, בחגים בשבתות ובכל יום כל עוד אני חייה. לו רק הייתי יכולה.

אומרים שאנחנו יכולים הכל, אני עשיתי. את קצת פחות.

אני אוהבת אותך. (באמת ובתמים.)