| |
אני נגה, מכורה לחיבוקים, לחידות ולחברים. בריאה נפשית כ -70% מהזמן (אחריות לשנה) ומאמינה שמספיק חיוכים יוכלו לשנות את העולם.
|
כינוי:
נ ג ה בת: 46
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הוסף מסר | 9/2003
רישיקש
יוגה
רישיקש נחשבת לבירת היוגה העולמית, מה שאומר שיש פה יותר מורים ליוגה מאשר פרות (ויש יותר פרות מאשר בתי קפה בתל אביב, כך שתעשו לבד את החשבון).
יש את המכורים לעניין שקמים בשש בבוקר כדי להספיק לשיעור ההשכמה (תרגום בגוף הטקסט: שש בבוקר היא לא שעה שקיימת בשעון שלי). לעומת זאת, יש את האנשים כמוני, שמרגישים בכל שיעור כמו הילדים שמתים לצחוק באמצע טקס יום הזיכרון.
לנאום ההגנה שלי אני חייבת לציין שיש משהו בלתי סביר בעליל בשיעורים פה. המורה, שהיה בודאי נערת גומי בגלגול קודם, מבקש ממך בשיא הטבעיות להעביר את הרגל מאחורי הראש, את היד מעבר לרגל, ולסובב את המפרקת ב 275 מעלות לכיוון שמאל.
בדיוק כשאתה נמצא בנקודה בה אתה תוהה איך אפשר להזרים כך קצת חמצן לריאות שלך הוא אומר בקולו המדיטטיבי: "הרגישו נוח..". לך תרגיש נוח כשאתה מקופל כמו מטוס מאוריגמי.
פוג'ה
כל ערב בשש וחצי מתחיל טקס הפוג'ה על גדות הגנגס. זהו מחזה מרהיב ומרגש, בו מתכנסים עשרות הודים לבושים במיטב מחלצותיהם, שרים שירי הארי קרישנה, מתיזים על עצמם ממי הגנגס ומשלחים נרות על פני המים.
יום אחד, חברתי (= מישהי שהכרתי יום קודם) הלכה ברחוב ודרכה על משהו שיצא פעם מפרה (וכאמור יש פה הרבה כאלה). בשיא הטבעיות היא הלכה לשטוף את הנעל בגנגס, ובטיימינג מופלא היא הגיעה בדיוק בשעת הפוג'ה, מה שגרם לכל ההודיות שמסביבה להיות בטוחות שהיא באה להיטהר במי הגנגס. תוך שניות היא הפכה לחביבת הקהל, עטופה מכל עבר בחיבוקים ונשיקות הודיות.
מסקנה - הדרך לליבם של ההודים עוברת דרך החרא של הפרות.
דלקת עיניים
אתם יכולים להוסיף לרשימת המחלות שאני חוטפת בטיול הזה את מגיפת דלקות העיניים שמסתובבת פה. מזל שאני כבר רגילה להיראות כמו כוכבת סרטי אימה, כי כל נסיונותי להיראות סימטרית עלו בתוהו.
יוגי, המורה ליוגה (עיין ערך יוגה), עשה לי טיפול רייקי, מה שעזר להעביר את הדלקת גם לעיין השנייה (עיין ערך סימטרית).
הרופא אמר שזה וירוס (=אין תרופה = יעבור לבד אחרי שלושה ימים) ובינתיים הוא הורה לי להסתובב עם משקפי שמש כדי לא להדביק אזרחים תמימים. דיסטאנס לפי מרשם.
ובאותה נשימה, אני תוהה אם לעוד מישהו פה היה את הספר "א-ב של מחלות"? (עיין ערך ילדות עשוקה).
ציטוט נבחר מהאות א (אנגינה):
הוא אמר לי לפתוח ת'פה
הוא אמר להוציא ת'לשון
ואז הוא הכניס לי מקל
לראות מה נשמע בגרון
הוא אמר: "נו... זאת אנגינה...
והטיפול ידוע
עם תרופות זה יקח שבעה ימים
ובלי תרופות - שבוע"
ובנימה אופטימית זאת, שבוע נפלא שיהיה לכם!!!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
