| |
אני נגה, מכורה לחיבוקים, לחידות ולחברים. בריאה נפשית כ -70% מהזמן (אחריות לשנה) ומאמינה שמספיק חיוכים יוכלו לשנות את העולם.
|
כינוי:
נ ג ה בת: 46
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הוסף מסר | 10/2003
פוסט ביניים
אחרי מספר ימים בפושקר בהם הפך הגסט האוס שלנו למעין מלרוז פלייס ישראלי (אבל במובן החיובי) ארזתי את חפצי (שכמו שנאמר כבר, שילשו את עצמם, מה שהפך את מלאכת האריזה לאתגר אמיתי).
הגעתי לגואה אחרי נסיעה ארוכה אך משעשעת ברכבת שכללה טמפרטורה של אלסקה בליל חורפי, מטיף אינודאיסטי, וירידה בהולה מהרכבת אחרי שהגעתי למסקנה שהגענו לתחנה שלושים שניות לפני שהרכבת עזבה אותה. (מי היה מאמין - רכבת שמקדימה בהודו? האם השתנו סדרי עולם?).
באתי לגור עם אחת המשפחות הכי מדהימות שפגשתי באחד המקומות הכי מדהימים שראיתי. אני מבטיחה פוסט ארוך ומאוד מרגש, אשר ימיס אף את ליבם של כפילי בין לאדן, אבל מפאת מחסור בזמן וכן לחץ מאסיבי ומתגבר בשלפוחית השתן אני דוחה את זה למועד מאוחר יותר.
בינתיים במסגרת פינתנו "שעת סיפור" אני רוצה להמליץ על הספר "הודו - יומן דרכים" של עזריאל קרליבך. ספר מרתק שנקרא בנשימה אחת ומצליח להעביר בצורה מבריקה, עברית יפה ותיאורים ציוריים חלק מהתרבות, החשיבה, והאמונות ההודיות. אפשר לקרוא שם על מגוון של נושאים כמו דת, פוליטיקה, מעמד האישה, אושר וכל מה שמסקרן אותנו בארץ הכל כך מיוחדת הזאת.
המשך יבוא....
נ.ב. בחיי שניסיתי להתאפק אבל זה חזק ממני ואני פשוט חייבת לצעוק לאומה: מחרתיים יש לי יומולדת!!!!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
