תמיד כשאבא שלי רוצה לומר לי משהו חשוב, הוא מבקש ממני להטות את הראש 60 מעלות שמאלה, כדי לרכז את תאי המוח. אבל אז מייד הוא מתקן ואומר: "חמודה שלי, את חצי גאון! יש לך 70 IQ!".
בחיי הלא ארוכים כבר הספקתי לשמוע עשרות בדיחות על בלונדיניות (שאת חלקן אף הצלחתי להבין) ולזכות למאות הערות על הקשר בין מה שממלא את הקודקוד שלי לצבע של מה שצומח עליו. בשלב מסוים הבנתי ש if you can't fight them - join them, והחלטתי לנסות ולפתח כישורים שלא דורשים יכולות אנליטיות יוצאות דופן.
אבל אחרי שגיליתי שהקורדינציה העלובה שלי לא מאפשרת לי להיות אפילו מלצרית, ושהכשרון המוסיקלי שלי לא ישבור קופות אלא מקסימום כמה חלונות, החלטתי לנסות לעבוד על המערכת ולאמץ טכניקות שיעזרו לי לעמעם את התדמית. ההצלחה אינה מבוטלת - עכשיו כולם בטוחים שאני חכמה ורק אני ואבא יודעים את האמת...
חשיפה חד פעמית - עשרת הדברות לניפוח אינטלגנציה:
1. משקפיים:
תפקיד חשוב וכמעט בלעדי בהצלחה שלי בראיונות עבודה אני זוקפת לטובת הנטישה הזמנית של עדשות המגע לטובת המשקפיים. לא יאמן איזו מטאמורפוזה הן מחוללות במראה שלי (במיוחד כשנותנים להם לגלוש קמעה במורד האף ונועצים מבט חד ומבין מעליהם) ומוסיפות לי לפחות 30 IQ.
2. הנהון חכם:
כשאין לך מה לומר, או כשאין לך מושג על מה אתה אמור לומר את מה שאין לך מה לומר - אל תגיד כלום. במקום, הנהן בראשך תדירות ועשה פרצוף מתרשם (שזה כמו לעשות פרצוף של קולורבי - רק הפוך). אם יהיה לך מזל, אף אחד לא ישים לב.
3. ביטויים חכמים:
שימוש במילים כמו "כביכול" או "לצורך העניין" מוסיף לך 5 נקודות IQ בלי להתאמץ בכלל. רוב האנשים לא דואגים אפילו להשתמש בהן בהקשר רלבנטי ולכן אתה יכול כביכול לשבץ אותם לצורך העניין אחרי כל מילה חמישית.
4. שימוש במילים לועזיות:
שושנה ואני מטפחות אוסף מכובד של ביטויים פלצניים כמו "אנקדוטה פרדוכסלית", "אינהרנטי" או "אינטרדיספלינארי". מידי פעם כשאחת מאיתנו מקבלת SMS ובו מילה אחת כמו "אדיוסינקרטי" (תופעה יחודית שאין שנייה לה, תודה דודו), היא יודעת ששוב למדנו משהו חדש בגן (והשאיפה האמיתית היא להגיע יום אחד לאות ב').
5. אומנות אמירת הכלום:
סובייקטיבית אפשר לבחון את הסוגייה הזאת לכל היבטיה, אם כי יש יתרון קונקרטי לחשוב על המובנים הנגזרים מהפוסט-מודרניזם, זה כמובן אם מוציאים מכלל הנחה את הבלה... בלה.. בלה...
6. שהייה במחיצת אנשים חכמים:
סעיף זה הוא בעירבון מוגבל, אם כי אני ממשיכה לדבוק באמונה שזמן איכות עם אינטלגנטים אמיתיים אולי יעביר לי משהו באוסמוזה. במקרה הכי גרוע אני לפחות אוכל לצטט משפטים נבחרים ולהרחיב את אוסף פניני החוכמה שלי.
7. עיתון הארץ:
לא, אני לא מתכוונת לקרוא אותו. קודם כל מכיוון שבאופן עקרוני אני לא קוראת עיתונים מחשש לבריאותי הנפשית (גישת בת היענה עובדת כאן, כמו גם באי-בדיקת היתרה שלי בבנק), אבל בעיקר בגלל שהוא כתוב באותיות קטנות שחורות, בלי ניקוד ובלי ציורים, ובנוסף לכל הצרות הוא כל כך ענק שאין שום דרך הגיונית לפרוש אותו בשירותים. אבל לא באמת צריך לקרוא את עיתון הארץ- מספיק ללכת איתו מתחת לבית השחי כדי להיראות אינטלקטואל מהשורה.
8. הזכרת אחד המושגים הבאים:
קוואנטים, קווארקים, אנטי חלקיק או ננס לבן. יש סיכוי לא רע שתיראו לשנייה כמו מדעני אטום. במצבי חירום אמיתיים נסו לומר קרינת רקע בגלי מיקרו או תנאים גבוליים כאוטיים. אם גם זה לא עובד שברו את הזכוכית ומשכו בידית האדומה.
9. ערוץ שמונה:
עצרו את הזפזופ פעם ביום על תוכנית אקראית וצפו בקפידה. אח"כ חפשו חלון הזדמנויות להשחיל את זה בשיחה. אם למשל הדיון הוא על מכוניות ירוקות אפשר להזכיר כבדרך אגב: "ירוק, זה מזכיר לי תוכנית שראיתי אתמול בערוץ שמונה, על דפוסי ההזדווגות של צפרדעים בדרום האמזונס". על אותו עיקרון לכו ללפחות תערוכה אחת בשנה (אפרופו פוסט מודרניזם), צותתו למבקרים אחרים שבאמת מבינים באומנות, ותוכלו לנוח על זרי הדפנה לנצח.
ואם שום דבר אחר לא עוזר....
10. הטו את הראש 60 מעלות שמאלה:
check this out:
מבחן IQ
יום הבלונדיניות הבינלאומי
בדיחות על בלונדיניות