פעם, כשהיינו ילדים, הכל היה יותר פשוט. הבחירה הייתה בין ערוץ אחד לערוץ אחד. זאת הסיבה שכל הדור שלי מסוגל לזמזם ביחד את נעימות הפתיחה של הדרדסים (אני אתפוס אתכם... אני אתפוס את כולכם... יום יבוא ואני אגלה את הכפר שלכם ואז תראו!!), הקטקטים (ובחלום נפגוש את טיפטיפ... טיפטיפ?!?!), פינוקיו (בוקר טוב עולם, מה שלום כולם?) או גברת פלפלת (אני אישה קטנה מאוד...).

היום בכל בית ממוצע יש בסביבות החמישה שלטים רחוקים, שפונקציה מסובכת של קורולציה בינהם קובעת איזה מ 24,000  הערוצים יופיעו בטלוויזיה.

שושנה ואני בחורות אינטלקטואליות (או במילים אחרות: תפרניות) ולכן כמו שכבר סיפרתי לכם אין לנו כבלים, וגם קליטה של ערוץ שתיים היא מאורע נדיר בביתינו. לפני שבוע, כשהמחשב שלי הכריז על התמוטטות עצבים וסירב לתקשר עם העולם, העלתי באחת השיחות האינסופיות עם אנשי האינטרנט את מילת הקסם. בשומעה את המילה כבלים הזדקפו אוזניה של שושנה כמו הייתה כלב צייד במשימתו האחרונה, והפגינה את יכולותיה הוורבליות המופלאות, דהיינו חיקוי מושלם של מג ראין בהארי פגש את סאלי.

איש האינטרנט התרשם מאוד, ואת האודם שהתפשט על פניו יכולתי לשמוע מעברו השני של הקו. אני לעומת זאת כבר פתחתי חסינות ולכן בינתיים יש ADSL ואין כבלים. למרות זאת, בכל פעם כשאני אצל ההורים שלי אני מוצאת את עצמי עם שלט ביד ומבט זגוגי בעיניים, בעודי מרגישה את אחרון תאי המוח שלי הולך ומתנוון.

הקשר שלי כלפי הקידמה והטכנולוגיה הוא אמביוולנטי לחלוטין. מצד אחד יש עושר של אלפי אפשרויות חדשות. מצד שני המטבע שצריך להטיל בשביל להחליט החלטות נהיה עתיר צדדים.

אז רק לזכר הימים הטובים בהם הסתכלנו בשקיקה על גבי ודבי ומקל הקסמים, הימים בהם עדיין לא ידענו שאריק ובנץ הם זוג הומוסקסואלי ודרדסית היא לא ידידה אפלטונית של אף אחד, הימים בהם היה רק מודם dial-up,  או בכלל רק מסך שחור-ירוק של אפל.

גבירותי ורבותיי... ברוכים הבאים (שוב) לבית של פיסטוק (ושל נגה גם):

הבית של פיסטוק הוא בית מוזר
עולים קצת למעלה , עוברים את ההר
מעבר לשביל על יד הענן
יש בית מוזר ומצחיק וקטן

איזה בית יש לפיסטוק
טיק טוק טיק טוק טיק טוק טיק טוק

ינשוף על הגג מבלה שם לא רע
ושני קיפודים שגרים במגירה
אוגר בסלון , פסנתר בחצר
שירים בכיור ותווים במקרר

איזה בית יש לפיסטוק....

הבית של פיסטוק מלא הפתעות
מכל השעונים שם ברחו השעות
וכל המחוגים שבשעונים
מראים באמת על דברים משונים

יש סיר עם פנים מחייך לו ושר
צלחת עם אף וספלים מסוכר
ורוח שובב קורא בספרים
ובכל הפינות מתפזרים סיפורים

אתר סדרות הטלויזיה של פעם

ואם אתם תוהים מה קורה איתם היום...