אחרי שלושה חודשי זוגיות מאושרת, סבסטיאן הציע שנעבור לגור ביחד. אני שקלתי וחפרתי בעניין, ואחרי כמה התקפי חרדה קלים והתמוטטות עצבים מינורית אחת, עניתי בחיוב. אחרי הכל, לא בכל יום מוצאים בן זוג שהוא גם מקסים, גם רגיש, גם חכם, גם יותר גבוה מאבא שלי (בעצם, את זה דווקא כן מוצאים בכל יום), גם דוקטור לפילוסופיה בפוטנציה וגם מרשה לי לזרוק לו בגדים מהארון (להגנתי יאמר שבתקופה שהבגדים האלה היו באופנה, רוב האנושות עדיין האמינו שכדור הארץ שטוח ועומד על ארבעה פילים וחמור אחד).

בכל אופן, התחלנו את מסע החיפושים שלנו בדירה מקסימה, שהחיסרון העיקרי שלה הוא שהיא הייתה הדירה הראשונה שראינו (אה כן, וגם שצריך למשכן את אבא שלי על כל סנטימטריו בשביל לשכור אותה). מדובר בדירה מקסימה, מרווחת, מוארת, ומצויידת במרפסת ענקית. בקיצור, דירה שעושה פרפרים בבטן.

בניגוד מוחלט, סדרת הדירות שהגיעו אחריה הוכיחו לנו חד משמעית שאין הבדל עקרוני בין לוחות אינטרנטיים של דירות, לבין אתרי הכרויות באינטרנט. בדיוק כמו שכל בחור מעל מטר שישים כבר קורא לעצמו גבוה, כך כל דירה עם מקום להניח אדנית של קקטוסים הופכת לדירה עם מרפסת ענק. כמו שכל בחור שיש לו את כל האברים החיוניים מכניס עצמו לקטגוריה של "יפה מאוד", כך כל דירה שסיידו בה את חדר השינה הופכת ל"משופצת, מיוחדת, כחדשה". וכמו שכל בחור שפותר תשבצים בבית שימוש הופך ל"בעל תחביבים מרתקים", כך הופך מסדרון אפלולי ומצ'וקמק לחצי חדר.

אז זכינו לראות מגוון של דירות, קלסטופוביות יותר או פחות, אפלות יותר או פחות, ומסריחות יותר או פחות, רק כדי להגיע למסקנה שאנחנו רוצים את הדירה הראשונה. עד כאן הכל טוב ויפה, אבל מניסיון העבר כבר ידענו שגם אם צולחים את שלב הבליינד דייט, המאבק נמשך.

נניח באופן היפוטתי שהדירה שמצאת עוברת את המבחנים הבסיסיים (לא יותר משלוש פטריות בסנטימטר ממוצע של אמבטיה, מרחב מחיה של יותר מחצי מטר רבוע לאדם, ורעש רחוב שקטן מ 7.3 בסולם ריכטר), גם אז ההקבלה לדייטים ראשונים לא מסתיימת. במילים אחרות, גם אם שני הצדדים (להלן: השוכר והמשכיר) מעוניינים בהתקשרות, נשאלת השאלה מי מעוניין יותר. וכמו בדייטים ראשונים, אתה צריך לשחק אותה קשה להשגה, לשמור על רמת התלהבות של דב מערות, ולזרוק מבטים אדישים אל כל עבר גם אם מדובר בפנטאוז מפואר עם נוף לים, חנייה צמודה וג'קוזי ב – 220 דולר.

חוץ מזה, בשלב הזה מתחיל גם הרחרוח ההדדי. אתה רוצה שבעל הבית יהיה זמין כשצריך ובלתי מורגש כשלא. הוא רוצה שתהיה ילד טוב, תנקה פעמיים בשבוע ותרקוד רק במסיבות של אנשים אשר גרים בבתים אחרים. לפעמים גם תהיה חריגה מהשאלות הסטנדרטיות, ועד היום אני זוכרת איך כשהאקס שלי ואני חפשנו בזמנו דירה, ראיינה אותנו  בעלת הבית (להלן: המפלצת). את האקס היא שאלה כמה הוא מרוויח. אותי היא רק טרחה לשאול אם אני יודעת לשפשף אמבטיות.

מאז שפשפתי כמה וכמה אמבטיות, ועד שנדע היכן תהיה האמבטיה הבאה שלנו, אנחנו עדיין מחפשים...

הומלס

מד"ס אונליין