'לפעמים בן אדם מוכר את הכבוד העצמי שלו ואת כל מה שהוא בשביל להשיג את מה שהוא רוצה באותו רגע'
ברגע של שכרות
של אובדן חושים
ניפצת את כל מהותי
את כל זהותי
במשפט אחד..
זה אומנם לא נאמר בהקשר אלי
או אל הקשר שהיה לנו
(אם הוא אי פעם היה)
אבל המילים חתכו כמו סכין
השאירו אותי מדממת
גוססת
על הריצפה
מאז
אני לא אותו בן אדם
חזקה יותר
מחושלת יותר
עצובה יותר
ריקנית יותר
לא אתאהב
לא ארגיש
לא אנסה
אפסול ואבעט בכל מי שרק ינסה
לעולם
עוד סיפור עצוב על ילדה מבית טוב
עוד סוף עצוב
עוד סוף..
אז..
תודה לך
אהובי
רוצחי
על שנתת לי לי להרגיש
שלימדת אותי לאהוב
להנות
תודה לך אהובי
רוצחי
על שהרגת אותי
על שרצחת את רגשותיי
את אמוני
את בטחוני
את כל מהותי
תודה|לב|
לכבוד אדם אחד עייף
זה לא חובה לחיות