רוקדת עם מילים

אי שם בארגז החול של גן שולה, בתנאי מזג אוויר הפכפכים בעליל, מסתמנים אי אלו אירועים היסטוריים מרתקים. תום השתלט על פינת הקריאה והפאזלים, כשהוא מגובה בדניאל. ביחד הם בונים שם ביצורי בוץ מוקפים בתעלות מים. הם פיתו את מיטל לעשות עבורם משימות של הרס, והם שולחים אותה להשליך חופני עפר מרובבים בשלשולי גינה על כל מי שמתקרב, סמוך מדי לטעמם, לממלכת הבוץ המפוארת שכוננו על התשתית הדידקטית שהכינה הגננת שולה.

בגזרה הדרום מערבית התנחל לו שגיא לבדו, מוקף בבובות בארבי ערופות ראש ששבה במהלך צבאי ערמומי, הנוגד את אמנת ז'נבה, אם נסתמך על זעקותיה ותלונותיה של סיוון, המייבבת לה ממרחק ביטחון, על הנדנדה שמתחת לעץ המנדרינות. אני צופה תגובה מיידית מוצדקת ומותאמת לנסיבות ולתנאי השטח, מידיהם של תום ודניאל.

בינתיים, מחוץ לארגז החול, מעבר לעינם הצופייה של הכוחות הלוחמים, זומם צליל לחבור אל נועה שטוענת, על סמך מידע מודיעיני אמין, שבובתה רותי סמרטוטי, מוחזקת בשבי בתנאים לא תנאים, בידיו מגואלות הבוץ של שחר, אשר הקים לו זה מכבר, ביחד עם שרון, אורי וטליה, גדודים ממודרים, חסרי רחמים ונטולי אידיאולוגיה, פרט לזו הגורסת שצריך להפריח באוויר כמה שיותר ענני חול, על מנת שניתן יהיה להגדיר את היום החולף, כיום מספק ונעים. נועה משכנעת את צליל שרותי סמרטוטי ניתנת לחילוץ על ידי מבצע נועז בעל תזמון ותכנון מדויקים ואף מועדת לשיקום מיידי לאחר שיושלם המבצע, בעזרת גרדרובה חדשה, דבק אפוקסי ומסיבת תה שתיערך בסרוויסים מקוריים של "פישר פרייס". צליל, מצדו, מפעיל על נועה לחץ פסיכולוגי מתון, על מנת שזו תלך מייד להלשין לעוזרת הגננת, מירה, בכדי להשיג יתרון מנטאלי ואסטרטגי על לוחמי הבוץ מושחרי הפנים.

גדודי חייליו של שחר חוברים לתום, דניאל ומיטל לקואליציית בוץ מושמצת, אולם מועד ארוחת העשר שהוכרז ללא עוררין מפיה של שולה הגננת (בעשר בדיוק!), עשויי לחבל בהתנהלות הקרב הצפויה מראש. רגע, שנייה אחת, הדובי הצמרירי שחובש חיתול על הראש ומכונה בפי הילדים: "השייח", אותו דובי חביב וכחול מבע, אשר בכל סייאסטה נוהג תום להתכרבל עמו תמיד במיטה, נלקח ממנו באכזריות על ידי שגיא הערמומי וראשו נערף ממנו, בקול תרועה רמה, בעזרת מספריים לחיתוך נייר. דניאל ושחר ההמומים מנסים לנחם את חברם המייבב עם ההבטחה שהנקמה בוא תבוא ושלא תהייה נוראה ממנה בהיסטוריית דברי ימי הגן כולו.

לפתע פתאום, הישר במרכז ארגז החול, מתרגשת ובאה התרחשות מחרידה מעין כמוה: קיסקיס, החתול הג'ינג'י השמן של השכנים צונח למרכז אזור המערכה ומטיל צביר של פצצות מצרר בלתי קונבנציונאליות. בעוד קיסקיס מתגרד לו באדישות ומכסה בנון שלנטיות בחול את פאר יצירתו, נמלטים כל הילדים בצרחות גועל הישר אל תוך הגן.

Masters of war/Bob Dylan

Come you masters of war
You that build all the guns
You that build the death planes
You that build the big bombs
You that hide behind walls
You that hide behind desks
I just want you to know
I can see through your masks

You that never done nothing
But build to destroy
You play with my world
Like it's your little toy
You put a gun in my hand
And you hide from my eyes
And you turn and run farther
When the fast bullets fly

Like Judas of old
You lie and deceive
A world war can be won
You want me to believe
But I see through your eyes
And I see through your brain
Like I see through the water
That runs down my drain

You fasten the triggers
For the others to fire
Then you set back and watch
When the death count gets higher
You hide in your mansion
As young people's blood
Flows out of their bodies
And is buried in the mud

You've thrown the worst fear
That can ever be hurled
Fear to bring children
Into the world
For threatening my baby
Unborn and unnamed
You ain't worth the blood
That runs in your veins

How much do I know
To talk out of turn
You might say that I'm young
You might say I'm unlearned
But there's one thing I know
Though I'm younger than you
Even Jesus would never
Forgive what you do

Let me ask you one question
Is your money that good
Will it buy you forgiveness
Do you think that it could
I think you will find
When your death takes its toll
All the money you made
Will never buy back your soul

And I hope that you die
And your death'll come soon
I will follow your casket
In the pale afternoon
And I'll watch while you're lowered
Down to your deathbed
And I'll stand over your grave
'Til I'm sure that you're dead