רוקדת עם מילים

המועמדים בקטגוריית המנחשים נכונה את זהות הכותב/ת

שמאחורי הסיפור הפשוט של ליאופרד הם:

אולימפיה, בתגובתה:

"את הסיפור אהבתי. מאוד. לרגע חשבתי שליאו כתב אותו באמת, ובאופן מתוחכם כזה של הפוך על הפוך שלח אותו לכאן.

אם לא ליאו בשם עצמו,

אולי אמיגו?"

סוס, בתגובתה:

"אני רוצה להגיב באיחור: אם מי שכתב את זה מתחזה לאמיגו שמתחזה ללאופרד, הרי שהוא עשה זאת באופן משובח ביותר. אני לא חושבת שיש מישהו שקרא את זה שלא חשב מיד: "אמיגו. בליינד אמיגו, והוא מחקה את לאופרד באופן משובח ביותר".

לאופרד, בתגובתו:

"א. LOL גדול.

ב. שיהיה במזל טוב, כנס האון-ליין נפתח בהצלחה, ואפילו זכה לפירסום במעריב. נקווה שגם כנס האוף-ליין יצא בסדר.

ג. אני חייב לציין שעשו פה עבודה טובה, ושזה די דומה למקור (חוץ מהשימוש במקפים הרחבים, שלא יתפסו אותי מת איתם). רק קצת קצר מדי, לא? LOL

ד. כיף להסתכל על עצמך במראה הוירטואלית (אף פעם קודם לא שמתי לב שהכחול כה הולם אותי).

ה. אני הייתי הולך על אמיגו. גם סביר שזה הוא, וגם הוא חיטט אצלי בבלוג עם שאלות משונות בזמן האחרון."

דרלינג, בתגובתה:

"אמיגו- אני מתגעגעת לבלוג שלא היה לך.

ומעבר לניסיון החיקוי (אהבתי את הטאץ’ העיצובי כמו של..), הסיפור מהנה ביותר ונקרא בנשימה אחת.

נהניתי מאד".

אבל הזוכה במקום הראשון הוא קלמן שבנוסף להיותו מנחש נכונה, עלה גם על המטרה העיקרית של הכנס כולו:

"אמיגו, של נעליך מעל רגליך כשאתה מדבר על היצירה של ליאופרד, הסיפור על הענף היה גאוני, המוח הקיברנטי שלך פשוט לא תופס את זה.
את הפוסט הזה כתב חירב"א ( הידוע גם בשם אמיגו )שנפל במלכודת של ליאופרד ורומיאו, שני אלה כבר מטקסים עצה זמן רב כדי לגרור את אמיגו לכתיבת פוסטים, כל הסיפור הזה על כנס הדמויות הבדויות הוא סיפור כיסוי."

המועמדים בקטגוריית המנחשים נכונה את זהות הכותב/ת

שמאחורי המניפסט של קלמנית העצלנית הם: 

אמיגו, בתגובתו לקלמן:

"איך אתה יודע מי כתב את זה? או שמה גם השחצנות שלך מבצבצת לה החוצה פתאום?"

והזוכים הם: אמיגו על הניחוש הראשי וקלמן, בתפקיד משנה, על חשיפת זהותו במו מקלדתו.

המועמדים בקטגוריית המנחשים נכונה את זהות הכותב/ת

שמאחורי הרסיסים של רומיאו הם:

אמיגו בתגובתו המתומצתת והנחושה:

" זה סבסטיאן כתב."

ליאופרד בתגובתו המנומקת לתפארת:

" זה מישהו שאוהב לקרוא תגובות, ומגיב להן מהר.

במובן הזה זה יכול להיות אמיגו או קלמן.

אני חושב שאמיגו לא היה ממהר לצאת עם פוסט על רומיאו, אא"כ זה כבר השני שלו, ואז הוא יותר בטוח בעצמו.

לגבי קלמן, משהו לא נראה לי, זה לא סגנון החיקויי שלו, הוא היה מחקה אחרת.

נשארת האפשרות של סבסטיאן. הוא מגיב הרבה יותר לאט, ואולי בגלל השבת היה לו זמן. גם סגנון החיקויי מתאים. האמת, שקשה לי לראות את סבסטיאן מחקה, אבל בכל זאת אני אלך עליו. אם הוא כבר היה בוחר לחקות, זה היה את רומיאו."

והזוכה הוא ליאופרד, מאחר שאמיגו הפסיד נקודות כשאמר מאוחר יותר שאני לא הייתי בוחרת לעולם את התמונה ההיא, מה שכמובן עשיתי גם עשיתי.

המועמדים בקטגוריית המנחשים נכונה את זהות הכותב/ת

שמאחורי הדמעות של ליזה הם:

Hash בתגובתה:

"או.קיי, שינוי כיוון. מסגנון התגובות, הכותבת היא כנראה ג’ון ולא רומיאו"

והיא גם הזוכה.

אני חייבת להעיר שמבחינת יכולת החיקוי, לדעתי היה הפוסט הזה הנאמן ביותר למקורות אליו הוא ניסה להידמות. עד עכשיו אני עדיין חושדת באפשרות שאולי סבסטיאן כתב זאת בעצמו, אבל אם הוא לא, בהחלט מגיע על הפוסט הנ"ל שאפו לג'ון.

המועמדים בקטגוריית המנחשים נכונה את זהות הכותב/ת

שמאחורי המנגינות של אמיליה הם:

קלמן, בתגובתו:

"אם זה לא סבסטיאן בעצמו, אני לא יודע מי זה,

החיקוי פשוט מושלם"

והזוכה הוא קלמן, כי גם שופטים אובייקטיביים ומקצועניים כמוני ניתן לשחד בעזרת דברי חנופה.

המועמדים בקטגוריית המנחשים נכונה את זהות הכותב/ת

שמאחורי הרשומון הבדוי הם:

סבסטיאן, על תגובתו:

"כל הכבוד לליאופרד על הפוסט הארוך הזה"

אמיגו, על תגובתו:

"אוי כמה צחקתי. למרות שלא צריך היה לקרוא כמובן, מספיק לשקול כדי לדעת מה כתב את זה.
(אחזור מאוחר יותר)."

הם שניהם זוכים.

שימו לב שגם אמיגו וגם סבסטיאן ייחסו את הזיהוי למימדים של הפוסט, מה שהיה די צפוי שיקרה.

לכשעצמי, ברגע שראיתי את הפוסט הזה, חוץ מלהתפקע מצחוק בחלקים נרחבים ממנו, ידעתי שלפני מונח שירה של הגברת השמנה וכי עת סיום הפרויקט הגיעה.    

ביגון רב ובצער קודר עלי לבשר לזוכים המאושרים שעקב בעיות תקציביות לא יחולקו פסלונים מוזהבים. לפיכך, לא נותר לכם אלא להסתפק בפרס הצנוע של תחושות הגאווה והסיפוק על כושר ההבחנה הדק שהפגנתם, תחושות אשר בוודאי יחזיקו מעמד בתוקף לזמן שאינו עולה על שעה מרגע קבלתם.

ושוב תודה לכולכם, היה עונג טהור עבורי ואצלנו בבית תמיד נוהגים לומר ש:

הכי כיף כשכיף והכי לא כיף כשלא כיף (בית פילוסופי, אני אומרת לכם).

להתראות בשנה הבאה אצל אמיגו בבלוג.