I a m a d e e p l y s u p e r f i c i a l p e r s o n

כמה שבא לי לכתוב משהו כאן.

וכמה שאין לי כח לזה.

וכמה שקורים מלא דברים ביחס לכך שלא קורים מלא דברים.

וכמה שלא יודע אפילו איך להתחיל לכתוב עליהם. אם בכלל.

וכמה שלא בא לי ששלושת הקוראים שלי פה יחשבו שהכל חרא ואני מדוכא או משהו (למשל בעקבות הפוסטים האחרונים).

וכמה שהבלוג הזה לא הולך להיסגר.

וכמה שלמרות זאת, אין לי עוד חשק להשקיע בו במיוחד. בעיקר בתקופה הזו שנקראת צה"ל (או "צבאיכס").

וכמה שאני אוהב.

וכמה וכמה וכמה וכמה.

וכמה עוד   .