proprotions
by whippersnapper |
| 5/2008
יומצמאות
אני יכולה להרחיב בדיבור על יום הזיכרון שהיה השנה בסימן שמאל רדיקלי (יום גרעין בנושא חברון, המשפט ההומניטרי, שוברים שתיקה, טקס אלטרנטיבי, נלחמים לשלום וכו') אבל אני לא במצב רוח לדבר על עד כמה אנחנו שוגים כעם ואומה,
אז אני כן ארחיב על אתמול. אני ואולגה ידידתי היקרה הסתובבנו לנו ברחבי פלורנטין במסיבת רחוב (שכונה)
זה היה אנרכיסטי למדי.
מוזיקה בצבצה מבתי עסק, מבתים ססתם, ואפילו השכנים בקומה העליונה של איזה בנין עשו הופעת רוק במרפסת והם אפילו היו די טובים.
המון. המון המון המון אנשים. לקח לי 40 דקות לחצות רחוב אומלל אחד ואינספור אנשים צפופים נעים מצד לצד.
באמת שנהניתי. הרגשתי קצת כמו בפריס, בחג המוזיקה ומצעד הגאווה שנדמה לי שכבר כתבתי קצת על זה.
אנשים בכל מקום, אוירה חופשית, הרבה צמחים לא ליגליים וגופות חשופים, אנשים מטפסים על אנדרטות ואוירה מצויינת. נהניתי עד למאוד.
להשלמת החוויה אכלתי עם אולגה את ארוחת ההנגאובר שלנו ב"אורנה ואלה" פרסומת סמויה, עם מלצר טרוט עיניים.
נהניתי המון המון. החברים שלה שנונים ונחמדים, לרובם יש הרבה יותר מזל משכל. ואני אפרט.
נוהג לו בחור בן 20 בערך ברכב של הוריו במרכז גוש דן באיזור עמוס שוטרים, מסטול, בסביבות 120 קמש. הרחובות ריקים. לקראת רמזור אחד הוא באופן מוזר מעט. בעודו חולף על פני הרמזור אנחנו מזהים ניידת מימין. הרבה יותר מזל מכל דבר אחר.
אה, והוא גם יצא זכאי ממשפט על רצח, אבל זה סיפור אחר.
נהניתי עד למאוד מחברתה. גם כשעלה לה רעיון לשים שמפו שלם בתוך המזרקה ולחכות לקצף.
כשעברנו למחרת היה בהחלט קיצפי באיזור, אבל לא מספיק בשביל אולגה. היא מתעקשת לנסות שוב עם אבקת כביסה.
זהו. טוב לי, תודה.
וגם כמעט יש לי עבודה, הכי שווה שיש.
אבל עד שזה לא יהיה סופי אני לא אגיד כלום.
אני רק אאשר ששום מכינה לא הסכימה לקבל אותי כיוון שאני מתגייסת בדצמבר.
אה, ואני מתגייסת בדצמבר.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
