can't close my eyes.

כי יש דברים שאני לא יכולה לחלוק עם אחרים..

תחושות כאלה של עצב וכאב שאתה מעדיף לשכוח מהם.

ואז בלילה לפעמים, יוצא לך להיזכר ואולי אפילו להזיל דמעה.

קצת עצוב לי שאני דיי שבורה עמוק בתוכי..

אולי אני מראה ביטחון אבל האמת שאין לי הערכה כלפיי עצמי בגרוש.

וזה עצוב שככה זה נשאר...וישאר.

כי אני לא יכולה לדבר על זה עם אף אחד.