My Life & Guitar
...לפעמים כמה שיותר פשוט ככה יותר טוב... |
| 1/2008
נסחט המיץ
אין לי מה לעדכן, נשבע לכם שלא קורה כלום. רק צבא צבא צבא, יאללה שיזדיין הצבא הזה. אני לא דופק את המערכת והיא דופקת אותי, איך זה מסתדר?
חיים בין שעת ט"ש לשעת ט"ש אם בכלל. בין 6 שעות שינה לשעתיים שינה אם בכלל.
בין כדור לכדור, בין תרגיל לתרגיל.
בין טיזוז לטיזוז. בין עונש לצ'ופר.
בין געגוע לבין ביצוע המשימה הכי טוב שאפשר.
בין שבת לשבת.
בין ראשון לראשון. בין באר-שבע לת"א.
והכל חוזר חלילה. פאק כמה שהחיים מצטמצמים. לפחות אני יודע שזה זמני.
שלשום היה לי חצי שנה בצבא. יאי :( רק עוד 5 חצאי שנה. בררר...
כנראה ששבוע הבא אני סוגר, ונחשו מה התאריך? 2.2.2008 שזה אומר שאני סוגר ביומולדת 19 שלי. כנראה. אני אבקש לצאת. אבל קשה לי להאמין שעם כל הלחץ הזה של להכנס לעזה עד ה10.02.2008 יביאו לי לצאת. אז יומולדת נחגוג בשינה טובה ביום שבת, אוליי כמה במבות וזה עם החבר'ה.
אם כבר אני מדבר על החבר'ה, הם פשוט מדהימים, אני אוהב כל אחד ואחד, ואני מאוכזב שדרכנו יפרדו בקרוב - אחדים לקורסים שונים, אחדים לעזה, פה שם ישארו אוליי 3-4 ביחד =\ אני מקווה שאני אשאר לפחות עם אסף, בחור זהב שאני אוהב.
המ"מ שלי היה אצלי בבית וזיין בשכל להורים שלי על קצונה וכל החרא הזה, הצהרתי לו שאני ממש ממש לא מעוניין, לא באתי לבזבז את השירות שלי בין קורס לקורס, אני באתי להיות לוחם ואני רוצה לעלות לעזה, מקסימום להיות מפקד על כיתה בגדוד.
צבא צבא צבא!!%$& נשבר הזין!!!!
אבל תאכלס אני לא כזה עצבני :) זה רק כשמגיעים לנושא צבא.
ככה הכל טוב, משפחה חברים, הכל פנאן. החיים לא רעים.
קבלו כמה תמונות מהשבוע האחרון
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
