איך אפשר לתמצת חיים למשפט אחד?

סיפור שקרה באמת, ואפילו לא כ"כ מזמן (אתמול בלילה, פלוס מינוס):

הייתי צריך לקפוץ לרעננה בשביל איזה משהו, ואח"כ גם קצת ישבתי שם בארומה. יצאתי חזרה הביתה בערך ב-0:30.

בצומת רעננה ראיתי מישהו שאני מכיר וגר לידי, אז עצרתי לידו ושאלתי אותו אם הוא צריך טרמפ. הוא אמר שלא, כי הוא נוסע לכפר סבא.

כשעמדתי להמשיך ליסוע ראיתי בחורה עם חצאית ושיער ארוך רצה לכיווני ומסמנת עם היד שהיא רוצה טרמפ, אז המתנתי. כזה אני.

היא הגיעה, ושאלה דרך החלון לאן אני מגיע. עניתי, והיא ביקשה שאני אקח אותה עד למורשה. אמרתי - סבבה. והיא נכנסה.

בשניה הראשונה היא נראתה לי טיפה מוזרה, אבל כבר התחלתי ליסוע, ולא הייתי יכול להסתכל עליה כמו שצריך במשך כמה שניות.

במיד כשהיא התיישבה היא אמרה שהיא חוזרת ממסיבה אצל ידידים, ושהיא התמסטלה שם לגמרי. אחרי דקה היא הוסיפה שעכשיו היא כבר רואה גמדים על החלון הקדמי (!).

ברגע שהיא התחילה לדבר עליתי על הדבר המוזר בה..

והיא לא הפסיקה - שאלה אותי מה אני עושה בחיים, ומאיזו עדה אני, ועל הכל עניתי בנחמדות. בו בזמן פתחתי את החלון, כי הריח שנדף ממנה לא היה איכותי במיוחד, ונדבקתי כמה שיכולתי לחלון השמאלי, כדי שלא תתקרב חס וחלילה. ממש נגעלתי. והייתי גם לא מעט מבוהל. לא ברור למה..

בינתיים ניצלתי את הזמן לאשר את התיאוריה שלי - כמה מבטים חטופים על הפנים והידיים הבהירו לי שאכן צדקתי.

ממש כשהורדתי אותה היא שאלה אם אני רוצה שהיא תכיר לי חברה שלה. עניתי "לא תודה, אני מסודר" וברחתי משם כל עוד נפשי בי.

אחרי שניה של נסיעה הייתי חייב לבדוק שלא חלמתי את כל העניין, והסתכלתי במראה כדי לראות שהיא עדיין שם.

או, בעצם, אולי הייתי צריך לומר - שהוא עדיין שם!!

כן, כן, לקחתי קוקסינל טרמפ.

לא בחורה, גבר מכוער עם פאה ארוכה (סינטטית או משיער אמיתי?  :)   )

ועל זה נאמר - יייכססססססס!!