חודשיים, על תנאי. העיניים אותן עיניים.

שיווי משקל (שיר ישן ומיושן שמצאתי, מהתקופה שהייתי בארה"ב)

עצֶב לילה נשאתי כמדליה

על החזה הפנימי, השרוט

חולף, שוקע ומשאיר

זחילה שקטה

מַטמוֹן יַתמוּת.

החִלזוֹן הפנימי

יורֶה לך את הדרֶך

הוא יביא איתו את קץ השבוּת

הוא יוֹתיר אותך ערה ומתנדנדת

בין שֶפל אישי לבין גאוּת

את זוכרת, פעם היה קיץ

פעם היתה לך ילדוּת.