בשלהי הבוקר המיוזע הזה עדיין התלבטתי עם ע' בין כמה גרסאות אחיות.
אני כל כך משוחדת, שאין לי כרגע קמצוץ יכולת לראות מה עדיף.
ע' ואשל אהבו שניהם את אותה הגרסא. האמת שגם אני קצת נטיתי לכיוונה, בדיעבד.

היום הזה התייגע והזדחל וחלף. אחת בלילה, אני חוזרת מהעבודה, שרעפים ארוכים על האסלה, מקלחת מהירה, אל המיטה, ואל הגב של אשל, שמספיק ער רק כדי להמהם צליל בלתי מחייב שאומר, חיכיתי שתבואי, עכשיו אפשר להתחיל בקונצ'רטו לנחירות אופוס חמש. (האמת שהוא נוחר יותר שקט ממני).
וממילא כבר התרגלתי לקולות הללו, לנוכחות הפיזית והסימבולית של מישהו על המצעים שלי. שלנו. לקרינה הדקה של חום גוף שמצטרפת לזו שלי. (מאתיים ואט, ביחד)

חשבתי שאני הולכת לישון, אבל מסתבר ששכחתי את המנוע עובד.
מילא, שיהיו לילות כאלה. (נו, אני כבר אנוח בקבר)
טסים קרוב למהירות האור, הם מותירים אחריהם שובלים זוהרים מיקרוסקופיים,
אי שם בתוך הדבר הכבד והעייף הזה שמחובר לצוואר צפוד ולגוף שק-קמח.
וווווווווּם, כמו יתושים פנימיים קטנים במשחק קווידיץ' סוער.



הלכתי לעשות טסט לז'אן לוק הקשיש והטוב. כשחיכיתי, ראיתי.

שלוש שעות שקטות במיטה, כשהגוף עושה את עצמו ישן (דייקה, אורלי) והראש משייט במסלולי הגלישה המהירה. כשהם טובים באמת, מתעורר אישון קטן ומרושע שהתפקיד שלו ללחוש שההירדמות אסורה.
אני שונאת את הממזר המציקן. הרס לי כמה שינות מפוארות. (תפקיד כפוי טובה יש לבנזונה)

כשאלה רעיונות קטנים, משפטי-שיר בדרך כלל, אין בעיה.
מדליקים את עט הפלאים, מאתרים דף ריק באחד הפנקסים, מנקזים את מורסת המילים ומתהפכים אל הצד השני בהוקרה. אך אבוי, רעיונות של יותר מכמה משפטים דורשים קימה. (את הדברים הכי טובים, שלא כתבתי, אפשר למצוא בדיוק כאן, בלילות בהם וויתרתי והרשיתי לעצמי להישמט. בבוקר שאחרי אני מתעוררת עם כמה מילות יחס דהויות ורגשי אשמה במימדים קתוליים)

לפני כן, סיור מודרך אחרון בהמחשה המתגבשת. עיני רוחי יודעות כבר לספר איך תיראה העבודה.

כמעט עד רמת הבורג (לא תמיד עד כדי כך). מובן שמחר כשאחשוב על הפרטים הקטנים יסתבר שיש עוד המונים, אבל נכון לעכשיו:

הדבר הזה, שגורם לי לחייך כמו בריון שכונתי שפגש בדרך לבית ספר ילד חלשלוש עם סנדוויץ' טעים.
הדבר הזה.
הוא קם. הוא ישנו.

הללויה עייפה.



שני שלינקים:
רומאו חזרה. אוח כמה התגעגעתי.
אמהותינו. הביא אותי להביט אחורנית. (בעצב, יודעת שלפחות צד אחד יישאר לוט בערפל)