פלאשבק: פסח, לפני שנתיים. (או שכבר חלפו שלוש? תחושת הזמן שלי מאוד לא מדויקת). ההארדיסק שלי התפגר, ועליו, בין השאר, רומן ביכורים מפוקפק (שאמנם היה תקוע בפרק 8, אבל מי יודע, אולי יום אחד הייתי ממשיכה לכתוב אותו). זו היתה ממילא תקופה של דכאון, הקריסה פשוט החריפה אותו כל כך, שלא הייתי מסוגלת לכתוב יותר. אפילו הפסקתי את לימודי התסריטאות שלמדתי אז, כי מה הטעם, הרי אני לא כותבת. גיבוי? לא, לא היה. והייתם חושבים שלמדתי משהו מזה, נכון?

טעות. לא למדתי כלום. כלומר, עקרונית, כשהתחילו לזרום התצלומים מהקוריאנית, אי שם ביולי, (ועדיין היה כסף) קניתי צורב, כדי שאוכל לעשות גיבויים. את האחרון עשיתי באוקטובר. הצורב התקלקל לפני כמה ימים, בדיוק כשעלה בדעתי לגבות שוב.

ובחזרה לקו הזמן הנוכחי: עיצבתי הזמנה לחתונה לידידי ע', והוא החליט בנחמדותו לצ'פר אותי, כשהיה אצלי הבחין עד כמה הפוטושופ עובדת לאט על קבצים גדולים, (אוקיי, הוא הבחין כי אני קיטרתי) כי יש לי רק 64 מגה ראמ. בקיצור, ע' בא לתת לי הזמנה מודפסת וגם הביא עימו זכרון של 256 מגה (!) במתנה. הוא שאל אם אני יודעת איך להתקין או שאני מעדיפה שהוא יתקין, ובפרץ של פזיזות, אמרתי לו, אתה. (אני לא נוגעת למחשביק בקרביים, יש לי ידיד אחד, טכנולוגי, והוא איש המחשבים שלי בחמש השנים האחרונות, אבל הוא גר רחוק, ולא רציתי להטריח אותו בשביל דבר כה קטן. נו טוב, עכשיו יש לי תירוץ להזמין אותו).

קיצורו של עניין, הזכרון הותקן, הדלקנו את מחשביק, הוא השמיע שלושה צפצופי מחאה נוקבים וגורנישט. במקביל התפשט לפתע ריח חזק של שרוף. ע' מיהר לנתק אותו מהחשמל. פתח אותו, בדק שהכל מחובר, שומדבר לא נראה שרוף. פרק את הזכרון, הדלקנו עם תפילה חשאית, עדיין כלום. הנ"ל ז"ל.

זו אשמתי כמובן, הייתי צריכה לחכות בסבלנות לטכנולוגי. ע' היה נורא מסכן, בטח הרגיש אשם, באמת לא נעים, יצא הפוך ממה שהתכוון. אוף. אז זהו, מת המחשב, ואני הייתי לחוצה מוות שזה ההארדיסק. התקשרתי לחבר טלפוני חצי-טכנולוגי שעֵר בשעות הלילה, והוא הרגיע אותי קצת ואמר שסביר שזה לא ההארדיסק אלא שנדפק איזה באס. מוזר, לא ידעתי שיש לו באסים למחשביק, הוא תמיד מדבר בבאריטון נעים.

אני מהעבודה עכשיו, ובגלל שהיום התחלתי מוקדם, הספקתי להעלות את הפוסט. אעדר מכאן עד שיתוקן, וזה כנראה ייקח זמן, כי כאמור הטכנולוגי גר רחוק והוא גם איש עסוק, לכשיתפנה יגיע, ובטח יהיה צריך להחליף איזה חלק (תחזיקו לי אצבעות שזה לא ההרד דיסק, כאמור, כי אחרת הלכו 4 חודשים של עבודה, שזה כולל עשרות עד מאות תצלומים, וכמה דברים שכתבתי שלא הגיעו לכאן. וגם שזה לא יעלה יותר מ300 ש"ח, שזה בערך תקציב הבזבוזים עד סוף פברואר). בינתיים אבדוק מדי פעם מה קורה, מהעבודה. אנא שלחו לי מייל רק במקרים דחופים, סביר ש(לשם שינוי)לא אספיק לענות.

רציתי זמן לצייר, לא? אז הנה, יהיה לי עכשיו. (אמרה ומשכה באפה)

להתראות בינתיים.

אהבתיכם. אתגעגע.

(רק לא ההארדיסק. תחזיקו חזק?)