(חודש חדש, דף חדש, טעויות חדשות, המשך בדיקה עצמית* בתנאי שתיקות קצרות מדי)



שלוש שתיקות מבורדסות.


תארו לעצמכם:
משפט החְמָאה רבְכִּיווּנִי,
צֶפי התפרשוּת כה רבגוני:
תנוח דעתך,
יש חדר קריאה על שמך
אי שם בין מִפלסֵי ספריית החלומות שלי.


(* עצם היות הבדיקה מתמשכת אינו עניין של כשלון הקונצפט, אלא של חוסר יכולת להתמקד.

חוסר בהירות בתנאי החדר. בעצם, חוסר או עודף בכל תחום שהוא.
האם אדם שמנגנוניו החברתיים מוגבלים יפתח מחלקת קומפנסציה בדמות כתיבה המאפשרת קִרבה? ומה יהא טיבה של קִרבה זו?)