עטופה

אני שכובה על צד שמאל, הוא צמוד אלי מאחור, מהודק ומתקמר עם גופי.
מרפקו הימני מונח על מתניי, כף ידו הימנית חופנת את שדי השמאלי.
ראשי מונח על זרועו השמאלית, המקיפה את עורפי ונצמדת ללחיי, ברכות.
כף ידו השמאלית מונחת על כתפי הימנית.
(הרבה כיווני דרך כדי לאמר:)
אני עטופה בו.
אוזני מסתמררת קלות מנשימותיו,
ההופכות שקולות ורגועות ככל שהוא נרדם.
מעולם לא הצלחתי להירדם חבוקה,
כך שאני שוכבת שם בשקט וחושבת לעצמי,
שהוא לא הראשון שישן במיטה הזו מאז שאני לבד,
וגם לא היחיד שחיבק אותי,
אבל להיות ככה, עטופה שׂדֶה של חום,
בערך שש שנים עברו מאז הפעם האחרונה.

איוושה
בפעם הראשונה שהנחתי ראשי להקשיב לליבו הפועם,
היה שם משהו שונה, כמו נשיפה קצרה בזמן שהשריר מתכווץ.
היי, אמרתי, יש לך איוושה.
ולא אמרתי שזה מילא אותי שמחה קטנה ומשונה,
כי ידעתי:
גם אם אצמיד ראשי לחזותיהם של מאה אנשים אחרים,
תמיד אזהה את הצליל המסוים שמשמיע לִבּך.