בועות סבון! יקום צבעוני והרמטי שנברא ונכחד תוך כמה שניות. לא פלא שרוב האנשים מוקסמים מהן. בדומה לזיקוקי דינור, בעצם. אלה וגם אלה היו במחנה כינרנט, בו השתתפתי זו השנה השלישית. יוסי ורדי, גורו הייטק ואיש נדיב ומצחיק, יוזם את המחנה זו השנה הרביעית.

שי ורדי, מלך בועות הסבון, בכל שנה הן נהיות גדולות יותר!

היו לי קצת חששות לפני כינרנט. יכול להיות שמיותר בכלל לכתוב את המשפט הזה, היות שהוא ברירת המחדל של מצב הקיום הזושי. אבל באמת, השנה הוזמנו מעט מאוד מבין האנשים שהכרתי בשנים שעברו, והגיעו אפילו יותר חשובונים (מנהלים ומנהלות חשובים וחשובות) מחו"ל, כאלה שרק תיאור תפקידם הבכיר גורם לאיזו השתנקות קלה ולמחשבה העגומה, אני, מה כבר עשיתי בחיי, שמצדיק את הזמנתי לאירוע?

יש בועה או אין בועה?

אחד הדברים היפים בכינרנט הוא שכולם שווים, לפחות במהלך שלושת הימים של המחנה: אוכלים ביחד, משתתפים בסדנאות ביחד, מדברים בגובה העיניים. החשובונים לא מסתובבים בחליפות. תגיות שֵם תלויות על צווארם, והם עומדים בתור בחדר האוכל, כמו כולם.

קלולסית כמוני ממילא לא מכירה שמות ולא יודעת אם התיישב בשולחן לידה חשובון מגוגל, שעשר דקות איכות איתו הן חלום רטוב (לחלקנו חלומות רטובים די סוטים) עבור לא מעט אנשים, וביקש בנימוס להעביר את הלימונדה. במובן הזה, דווקא משמח אותי לדעת שהנחמדות שלי כנה וגם הנחמדות כלפי כנה, שכן לאיש מהצדדים אין אג'נדה עסקית נסתרת. וממילא מנגנון הסינון של המחנה עובד ככה, בהצהרה של יוסי, שאני זוכרת: "הייטק שמייטק, העיקר שתהיו בני אדם".

light saber מרשימה, שמזמזמת כשמזיזים אותה, ומשמיעה אפקט קולי כשמכים בה, אבל זה עוד כלום לעומת מה שהיא עושה בחשיפות ארוכות!

[הערה מוסגרת חינוכית בת שלוש פסקאות ניתנות לדילוג, על חומר הסיכה החברתי הפופולרי -  אלכוהול. אלכוהול, כפי שמציין אשל, הוא סם רע, היות שהוא חלש ורעיל. בשל היותו חלש, יש לצרוך ממנו הרבה כדי להרגיש את האפקט. בשל היותו רעיל, צריכתו בכמות מרובה מבטיחה ייסורים למחרת. (אני לא מדברת פה על כמה כוסיות יין בארוחת ערב, אני מדברת על אנשים כמוני, שקשה להם להתמודד עם הצורך להשתמז בהמון אדם והם נזקקים לעזרה כימיקלית. אולי באמת הגיע הזמן לנסות את הכדורים ממשפחת נוגדי החרדה החברתית)

שתיתי בערך שבע בירות. אחת היתה מכבי, אז היא לא נחשבת. אולי יותר, לא זוכרת. כששותים כזו כמות, קשה לפעול על פי כלל הזהב נגד הנגאוברים (כלומר, אם הייתי מספיק פיכחת כדי לחשוב עליו), שלימד אותי ידיד שהיה פעם ברמן: לפני השינה, לשתות נוזלים בנפח כפול מהאלכוהול ולקחת שני אקמולים. על כמות בירה כזו, מדובר בכ-4-5 ליטר מים, לא ממש מעשי. לקח לעתיד: אם אלכוהול (נראה לי שהספיק לי ממנו לכמה חודשים), אז לצרוך אלכוהול קומפקטי יותר מבחינת הנפח.

למחרת התעוררתי בשבע בבוקר עם ראש שהתעקש שהוא בעצם כדורגל מפונצ'ר, אז שתיתי מים. הרבה מים. הסתבר שקיבתי מתנגדת נחרצות לרעיון. הקאתי את נשמתי (אחת לכמה שנים אני זקוקה לתזכורת שאלכוהול הוא לא בשבילי) וזחלתי חזרה למיטה.]

לא ברור בדיוק איך, אבל קמתי, בנחישות ובירקרקוּת, והתייצבתי לסדנת הזכוכית שהייתי אמורה להעביר בתשע וחצי. מסתבר שהייתי בין היחידים שהתעוררו כה מוקדם אחרי המסיבה בלילה הקודם, ואיש לא בא. לא נורא, למחרת ערכתי הדגמת זכוכית, שהסתיימה בפאניקה קלה ובמטף כשהסתבר שהמבער קצת דולף. (זה לא המבער שיש לי בבית ואני מכירה היטב, זה מבער נייד ורעשן, גם קודם לא סימפטתי אותו במיוחד).

היום הלך והשתפר, בעיקר בשל העובדה ששתיתי הרבה ונעזרתי בפרמצבטיקה. הקשבתי להרצאה ולדיון מעניין שניהל אורי ברוכין, ואחריו הספקתי להשתחל להרצאה של המנצח איתי טלגם, על ניצוח כאמצעי תקשורת. הרצאה מרתקת ושיטתית ביותר, חבל שפספסתי את השעה הראשונה שלה (זה חלק מהעניין בכינרנט, יש שפע של דיונים וסדנאות ואירועים, ותמיד מפסידים כמה דברים). איתי סקר, באמצעות קטעים מצולמים מקונצרטים, את שיטות הניצוח של כמה מהמנצחים הידועים בעולם, והשתמש בהן כדימוי לשיטות ניהול שונות.

בשתיים בלילה נתקלתי בו במדרגות, בדרך לחדרי. אזרתי אומץ ואמרתי שנהניתי מהרצאתו, והתגלגלנו לשיחה. הוא הסתבר כאיש מקסים וצנוע. התעניין בבלוג, ובין השאר שאל איך ההרגשה לפגוש אנשים שקוראים אותו. [זה עדיין קורה לי מדי פעם (גם בכינרנט), וכנראה שהתרגלתי. כל עוד צד ב' (הללו!) אומר שהוא קורא, זה בסדר גמור ואפילו משמח, ולא יותר מטיפונת מביך. רק אם מתעקשים להחמיא לי, הנעים הופך למביך מז'ורי].

השאלה שלו סחפה אותי להסבר היסטורי, אולי כי אין תשובה אחת אלא יש תהליך מתמשך, מהרגע שבחרתי להיחשף. חייכתי קצת לעצמי כשנוכחתי שהתווית שבחרתי (במסגרת ההגדרה העצמית שנדרשת במסגרות כאלה), "בלוגרית ואמנית", יושבת כבר כמעט טבעית לגמרי במקומה. אולי איזה קימוט או שניים בפינות, וקצת קנאה באלה שהיא רקומה להם באותיות כסף וזהב או קידוש לבנה. אבל היי, הדבק מחזיק.