אוקיי, אז קצת פירוט בכל זאת, לבקשת הקהל: במקור זה מיצב של תשע בובות שעומדות על מראה, ויש גם סאונד שמצורף לזה, שהוא משהו בין חיכוך להמהום. בהתחלה היה שם גם טקסט מתוך "עליסה בארץ המראה"שהיה מונח על המשטח, אבל בסוף החלטתי להשמיט אותו. מסיבות טכניות, כלומר לכבוד המעבר לפורמט הצילום כמתבקש משינוי המדיום מתלת מימד לוירטואליה, הפחתתי את מספרן אחת אחת עד שהגעתי למספר שנראה לי נכון, כלומר לחמישייה הסודית. בהערה מוסגרת - יש להן אחות שביתרתי לצורך עבודה אחרת, והיו ימים שהן ישבו בשורה על הספה שלי, תשע האחרות, והמבט שלהן היה נוקב ומאשים כל כך, שנאלצתי לכסות אותן בבד כי לא יכולתי לסבול אותו. לזכותן ייאמר, ברגע שהופיעה המצלמה הן התנהגו כמו מקצועניות ודפקו תנוחות.

ועוד הערה מוסגרת, את הבובה היחידה שהיתה לי בילדותי קנתה הדודה מאמריקה. את שאר הבובות קניתי לעצמי שנים אחר כך, כשחסכתי כסף ממכירת תכשיטי חרוזים ששזרתי במו ידי במדרחוב החיפאי. זה היה גיל מאוחר במקצת לרכישת הברביות הראשונות שלי, גיל 13, (אני טובה בקומפנסציות לאחור) וזו כנראה הסיבה שרוב הדברים שהברביות האלה עשו ביניהן היו די מגונים. כשחיפשתי בובות לעבודה הזו חיפשתי כאלה שיהיו דומות לבובה הראשונה שלי, התמימה, ולא לברביות. היה סיפור רציני למצוא בובות כאלה, בגודל הנכון, ועם צורת הגוף הבובתית המקורית, שמחקה את מבנה הגוף הילדי. בדיוק יצאו אז בובות הבראטז וזה כל מה שהיה בחנויות, ברביות, בראטז, בובות דמויות תינוק, וחיקויים למכביר. או בובות "מהסוג הקלאסי", אבל מאוד איכותיות ויקרות. עברתי לפחות חמש עשרה חנויות. בסוף מצאתי אותן בדוכן צעצועים בשוק הכרמל.