|
 spotting the subtleties of the world's texture |
| 6/2003
תיאטרון הראש הבלתי נפסק כל הזמן הזה הציג תיאטרון הראש הבלתי נפסק חיוך רקוב בארגמן רירי זה נשמע לי לגמרי לא היא פעור, כמעט בלתי אפשרי הגוף היה מתנשף ועולה כמה זמן זה נמשך? מטפס וסופר את חולשותיו אחת לאחת לאחת היה דולק אחר עצמו במעלה מדרגות לולייניות מה נתתם לה עד עכשיו? אל צריחי עד ערמוניים בהם חדרי קטיפה גדולים אוצרים אויר שתוק וענייני אני פה לידך, חמודה אומרים שאני אינה אני קונילמל חיוור ובצקני יש לי ידיים מפח מגולוון ושיער של קש צווחני תני לי יד, אני מחזיק ירכי עץ אורן מהן ניגר טיפה לטיפה לטיפה שרף דביק וענברי את שומעת אותי? איזה ריח חד וטרי מפתה את זבובוני הפרי ביעף הפצצה מדויק תלחצי לי את היד אם את שומעת אותי להטיל בתוך העור מטווח אפס פצצות אבולוציוניות חכמות את שומעת אותי? תגידי שאת שומעת אותי. גושי ביצים מתנצנצים מהן תבקענה רימות שחורות תפקחי רגע עיניים אם את שומעת אותי שתזחלנה על פני ערוותי נדמה לי שהיא שומעת אותי ואני ארקד כבובה כי באו לקחת אותה.
| |
|