(אני גרועה, אני יודעת. ממש גרועה. כל כך גרועה, שלו הייתי נולדת בשכם ודאי היו קוראים לי אוּם פארש.

טרם הספיקותי להגיע לחוף הים לצורך התשליך. יותר מדי עבודה, פחות מדי צמר כבשים ושעות פנאי)

ובכל אופן, גחתי גיחה קצרה (מפאת הבושה) להודעה זריזה (מפאת דוחק היריעה):

מחר, אי שם בסביבות אחת וחצי בצהריים, כן, בדיוק כשכולם יריבו מי מקבל את הפולקע, אם לא ישתבשו העניינים, ברשת ב', קולה של אמא זוש. מדובר בתכנית של שעתיים על דברים שקורים באינטרנט, ואני אדבר (אגמגם? אפשל? אתמלמל?) על בלוגינג. (לא, לא שעתיים אני, שעתיים התכנית. אני חמש דקות גג)

התרגשות היא משהו ששומעים היטב בקול האנושי, אתם מוזמנים לשמוע אותי מחליפה צבעים בשידור חי.

  משכימי הקום מבין צעדני יום כיפור, קצת אחרי זריחה.

נ.ב., במתנה לכבוד החג: חמש הזמנות לגוגל מייל, כל הקודמת/ם זוכה.