אם אלוהים היה סטנדאפיסט אנכנו היינו הפנצ'ים

ואווו היום באמת היה קצת מוזר הלחתי לשעור האחרון בהפקת מוסיקה  כי היצתרפתי אלים בחודשיים האחרונים ביגלל זה לא הספקתי הרבה.ודיי היתבאסתי כי אוליי אני לא יודע לנגן  על שום כלי נגינה ואני לא שר יפה ,אבל סוף סוף הרגשתי שאני יוצר הצלחתי ליצור שניים או שלושה תרקים קצרים וההרגשה הזות הייתה אדירה כי אני מרגיש סוף סוף שאני יוצר משהוא כזה בן אדם אני אני חייב ליצור[זה כבר נושא אחר שנדבר עליו בפעם אחרת].

בכול מיקרה מישמה הלכתי לאימון .ומיסתבר שהאימון הזה לא היה אימון רגיל אלה ממש ממש ארוך ולא הייתה לי כול כך את הייכולת ללכת באמצא או לדבר בטלפון ,

בנתיים בביית אמא [ מס'1] .התחילה לידאוג שאני לא מגיע ולהיתקשר. אני כמובן לא עניתי אז היא החליתה להיתקשר לחברה [ענת]

וענת התחילה להיתקשר לכול החברים שלי .ולהלחיץ אותם שלא מוצאים אותי ושכבר קרה לי משהוא.

בנתיים אמא היתקשרה למישטרה לדווח. מה לדווח?.  שאני לא עונה לה.

המישטרה מיתקשרת אליי ,וכמובן שאני לא יכול לענות [חח אתם חושבים שזה עבירה לסנן את המישטרה]

ואז דראל מיתקשרת לסויסה ושואלת אותו אם הוא יודע אייפה אני ,והוא הבן אדם הייחיד אם הייגיון ואומר שאני כניראה באימון

אבל סויסה לא פסח על חקירה מישנית ופתח את מישרדיי סויסה חקירות ויצא לתחקיר

 ואת התיק הראשון שלו הוא פתר ב3 דקות בשיחת טלפון אחת למכון לישאול אם אני נימצא שמה

כשהוא הבין שאני שמה הוא אמר לדראל שאמרה לנועה שאמרה לענת  וענת כמו תמיד היתעצבנה והיתקשרה למכון

ופיתאום אני מקבל טלפון במכון ואומרים לי שזה דחוף.ואז ענת מתחילה ליצעוק עליי שזה לא בסדר מיצידי לא להודיע .אני אומר לה טוב זה לא הזמן עכשיו וחזרתי לאימון ,ואחריי האימון אני רואה שיש לי 21 שיחות שלא נענו . בקיצור סבטוחה