לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Only human on the inside



יום הולדת שמחAvatarכינוי:  jakawaka

בת: 39





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2009    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  




הוסף מסר

12/2009

הייתי חייבת לשחרר את זה מהמערכת


היינו ביחד 8 חודשים בערך. 8 חודשים אינטנסבים במיוחד.

אחרי כמה חודשים הרגשתי שאני אוהבת אותו יותר ממה שהוא אוהב אותי, אבל זה לא הפריע לי. הייתי מוכנה לחיות עם זה בשלום... אבל... הוא התחיל להגיד שדברים מפריעים לו, שהוא מרגיש לעיתים מתוסכל מהקשר. הוא לא ידע להגיד מה בדיוק מפריע או מה הוא רוצה שישתנה. אני בתגובה נתתי לו עוד אהבה. עשיתי הכל כדי שהוא ירגיש טוב.

אחרי חודש שוב באו הטענות, עוד פעם אותו סיפור- לא טוב לו. הוא אמר שהוא אוהב מאוד והוא לא רוצה לפגוע אבל הוא משהו מפריע לו. אחרי שיחה ארוכה  הוא הודה שמה שמפריע לו היא העובדה שאני לא שומרת על הגוף שלי (כלומר לא עושה ספורט באופן קבוע ואוכל לפעמים חטיפים). וגם אחרי הטענה הזו(המאוד שיטחית אם יורשה לי לומר), הזמנתי אותו לישון איתי, המשכתי לנסות לרצות אותו, הפסקתי לאכול "שטויות", בכל פעם שנפגשנו הגעתי מטופחת ומסודרת ע"מ שהוא יהיה מרוצה.

אני באמת יכולה להכתיר את עצמי בתואר בת הזוג הטובה ביותר לשנת 2009

לפני כמה ימים הגיע הסוף, "עדיף להיפרד" זו הייתה המסקנה. הוא  חיבק אותי ואמר שהוא מאוד אוהב, אני קמתי ואספתי את  הדברים שלי מהדירה.

זו הייתה פרידה קשה, שנינו בכינו.

באותו ערב הוא שלח לי הודעה ואמר שהוא צריך לחשוב על הדברים. הוא עדיין לא יודע אם הוא קיבל את  ההחלטה הנכונה.

אמר שיקח לו כמה ימים, שהוא מצטער והלוואי והיה יכול לבוא ולנחם אותי, לבוא ולחבק ולנשק אותי, לבוא ולישון איתי.

הוא רואה כמה אני משקיעה וכואב לו לפגוע בי, שאי אפשר להמשיך ככה את הקשר.

 

אני אוהבת אותו.

אני יודעת שדברים צריכים להשתנות,אבל הוא חסר לי.

 

"אף אחד לא בא לי אף אחד לא בא אני עצובה רע לי ומר לי בלילות כשקר לי המיטה ריקה למה אתה לא בא? התעוררתי ונזכרתי איך הרגשתי כשנישקתי וליטפתי אותך אולי חלמתי אתה לא פה טוב התאפסתי על עצמי ו- התנתקתי את החלון פתחתי, קפה הרתחתי היום אני לא אפול נשבעתי מרוב הדיכאון יותר מדי זמן שקעתי, לא מצליחה לישון טוב, התאפסתי על עצמי ו- התחברתי את החלון סגרתי, מהשמש התעלמתי אל הרחוב יצאתי, את עצמי פגשתי ו- בעולמי קרסתי היום אני לא אשכח, נשבעתי מרוב העילבון יותר מידי זמן כאב לא מצליחה לישון אולי שכחת, אולי ברחת, אולי הזיתי, אתה הנחת שהתבלבלתי ולא ידעת מתי אפול לא נפלתי, לא כעסתי, לא עצרתי לא בחרתי, רק שתיתי, התכוננתי יש עוד הרבה דגים בים אבל כולם בים לאט לאט הים עוד יכסה את העולם"

 

 

נכתב על ידי jakawaka , 29/12/2009 15:21   בקטגוריות אישי, אני, החיים שלי, הרהורים, סקס, אהבה ויחסים, שירים  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של יניב ב-20/2/2010 17:49
 





11,047
הבלוג משוייך לקטגוריות: צבא , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לjakawaka אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על jakawaka ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)