Try not to stick your finger in the socket and you won't get electrified

אני מעולה במילים. מילים קרות, רעות, עוקצות, חודרות לבשר וקורעות אותו.

אבל הטעם של הנצחון הזה תפל מדי.

מה שווה הלשון החדה שלי כשאני מרגישה שכל זה מבויים ואני רק מקריאה את החלק שלי מתוך תסריט כתוב מראש?

רכשתי תכונה גרועה במהלך השנים - אני לא נלחמת, אדישה מדי.

כשהבוקר עולה, הכל הופך לברור יותר, ומכוער.

החבר'ה בעבודה שאלו מה השתנה בי, אמרו שאני נראית ממש טוב.

מעניין, כנראה שכשהשחור שבנשמה קריא עד כדי כך על פניי, זה מאיר אותי.

אני לא חושבת שנשרוד.

בוקר טוב.