נו, לא בדיוק ככה.
אז ביום רביעי היינו בחתונה של שפירא. לא זוכרת ארוע חברתי כביכול רשמי שבו נהניתי יותר. זה תלוי בעיקר באנשים שנמצאים סביבי, ככל הנראה.
וכפי שדה הגדיר את זה - כשאני ואריק נפגשים, כאילו שנסגר מעגל חשמלי ונוצר קצר שמפיל את כל המערכת מסביב. אומנם באתי עם דה אבל כל הערב הייתי עסוקה בלהיקרע מצחוק עם אריק וארז. וככה זה צריך להיות. =)
החתונה עצמה הייתה נחמדה, היה מאוד נחמד לצחוק על מחוייבות, האוכל היה משהו שלא מהעולם הזה ואני עדיין לא יודעת איך לא הקאנו את הנשמה כשהמעלית הביאה אותנו מהקומה ה-49 של מגדלי עזריאלי לקומת הקרקע תוך משהו כמו 7 שניות.
חזרתי לדה שיכורה והפוכה מהתחת, לא יודעת איך הצלחתי לעבוד יום שלם מבלי להירדם ועוד לבלות לילה שלם בדארק רבולושן יום למחרת.
אבל זה כבר סיפור בפני עצמו.
אין, אין על מסיבות דארק כשהן משלבות גיטרות. ^^ ואין על החברות שלי כשהן מגיעות שיכורות ועושות מעשים מגונים בלשון שלי.
אותה חברה שהחלטנו לקרוא לה א', אני באמת באמת אוהבת אותה ואני יודעת שהיא אוהבת אותי. הפעם היא החליטה להביע את אהבתה כלפיי בדרך יותר ארצית ובשניה שהיא נכנסה, הלשון שלה הייתה בתוך הגרון שלי. תודה לך. XDDDDDDDDDD
במהלך הערב הזה התמזמזנו שלוש או ארבע פעמים, אני כבר מצפה לרכילות מחר בעבודה. וכי למה? כי איש הפירוטכניקה היה מישהו שעובד איתי. המסכן נכנס קצת ללחץ מכל השחור שהיה שם, אבל אני מניחה שהוא ישרוד.
המסיבה עצמה הייתה עצומה, בדיוק כמו מסיבת הראמשטיין הקודמת שאחריה אני ודה הפכנו ליותר רציניים. או בשפתי - לא זיינתי אף אחד אחר מאז. לא יודעת לגביו. כמו שאומרים, רחוק מהעין - רחוק מהלב.
אלה צילמה תמונה מאוד חמודה של שתינו למרות שיצאנו קצת כמו חייזרים ירקרקים. XD
השבת הייתה טעונה, מאוד. ובעיקר בגלל שטויות למיניהן וחבל. אבל אני חייבת לציין שאם לא שיחה של שעה פלוס עם אריק, אין לי מושג מה ואיך היה נגמר שם. מצחיק, אני מנהלת איתו שיחות יותר ענייניות מאשר עם דה אבל אין מה לעשות, שום דבר בחיים לא יכול להיות מושלם.
רק חבל שזה מוציא ממני כל כך הרבה אנרגיות. כן, אני מתכוונת להישאר מעורפלת. וללכת לישון. XD
שבוע הבא אנחנו כובשים את חיפה!!
http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2264271
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
